חזרה לשא-נור?

דברים בשם אומרם /כח בסיון/

שמעתם על קלקיליה? איך ממשלתנו היקרה מובילה את כולנו באף, משקרת לכל הכיוונים ובונה ברוב פאר את ה"מדינה הפלסטינית", אף ששליש או רבע מתושביה כבר מזמן ברחו לאירופה, וגם את העיר קלקיליה – חמש דקות מכפר-סבא. בינתיים, אחרי שהסיפור התפוצץ, מוכרים לנו סוכריה – חזרה ליישובי צפון השומרון.

הייתי בשא-נור לא מעט, גם השתתפתי בתנועת המחאה אז. מקום יפיפה. נקווה, בעזרת השם, שיהודים יחזרו למקומות האלה.

בעז העצני על חזרה לשא-נור ב- Facebook :  

  

פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

עוד על המשפט אלאור אזריה

משפטו של החייל אלאור אזריה מתקרב לסיומו, אך הסיפור כולו לא יסתיים כל כך מהר: כל ההתנהלות של המערכת הצבאית בפרשה זו הראתה לנו שצה"ל היום הוא בעצם צבא בלי ראש: רוב  המפקדים של צבאנו אינם מסוגלים לעשות את הדבר החשוב ביותר בתפקידם: לחשוב. זה לא במקרה: לו בראש הצבא היו מפקדים בעלי שכל ואומץ – כבר מזמן היה שורר שקט בארצנו.

משפט הוא גם הזדמנות מצוינת לראות מי הם "מנהיגינו" ומה היא הרמה השכלית שלהם, אך גם להעריך את "הגנרלים" – ראשי צבאנו, שכשלו כל פעם בכל פעולה בעשרים השנים האחרונות – "גנרלים של אוסלו". הם הפכו את צה"ל, שלפני אוסלו היה צבא לוחם, לצבא של שומרי תחת (מדובר בפיקוד – ויום יום אנו רואים את התנהגותו). יש לנו חיילים ומפקדים מצוינים, אך מה הם יכולים לעשות? פשוט מפקירים אותם בשטח. כעת ברור למה המלחמה שהציתו כנופיות הטרור שהגיעו ארצה אחרי הסכמי אוסלו לא הסתיימה עד היום: ממשלה שלא מסוגלת למשול, צבא שמוכן להקריב את חייליו כדי להוכיח יום יום את ההומניות שלו, כנופיות בוגדים הפועלים לאור היום נגד עמם ומדינתם באין מפריע, מערכת אכיפת חוק הרודפת את שומרי החוק ומתקפלת בין רגע בפני פורעים יצרו את מצב המלחמה שעם ישראל מתמודד אתו.

באותה ההזדמנות חשוב להזכיר את מה שפורסם מייד אחרי תקרית בחברון באתרי החדשות:

חשוב מאוד לדעת את זה כדי להבין: "למי התודה ולמי הברכה" – האיש שהפך תקרית שיגרתית לאירוע ש"חוגגים" אותו כבר יותר משנה (אני לא מזכיר את הסבל החייל ומשפחתו) הוא לא אחר אלא הרמטכ"ל צבא הגנה לישראל גדי איזנקוט. איפה השכל? עוד ידברו על זה.

 לפני קצת יותר משנה, אחרי האירוע בחברון התקיים ראיון של עיתונאי חיים הכט עם הרב שמואל אליהו (רבה של העיר צפת) על נושא החייל אלאור אזריה, לדעתי, אי אפשר להגדיר טוב יותר את הגישה המערכתית לתפקוד מערכת הביטחון, צה"ל והפיקוד שלו בשנים אחרונות כמו שזה נעשה ע"י הרב. גם הראיון עצמו מעניין מאוד, רק חיים הכט איכזב אותי – כיבדתי אותו כעיתונאי, אך לפי הראיון גם הוא עבר בהצלחה את שטיפת המוח של הקרן החדשה והפך לעבד אובמה וחבורתו.

הרב שמואל אליהו בראיון מדהים עם חיים הכט אודות החייל מחברון שירה במחבל.

הרב שמואל אליהו – קול צופייך, שיעורים וסרטונים.

אותו הנושא:

תקרית בחברון: הצגות הבל

פורסם ב- 29 במרץ 2016

תקרית בחברון (המשך)

פורסם ב- 29 במרץ 2016

מערכת הביטחון? לא, מערכת הכישלון!

פורסם ב- 23 במאי 2016

 משפטו של החייל אלאור אזריה: עוד שלב בהכנת הפוטש

פורסם ב- 22 ביוני 2016

הטרור בגזרת חברון: מה הלאה?

פורסם ב- 7 ביולי 2016

 משפטו של אלאור אזריה – הסיום

פורסם ב- 5 בינואר 2017

זהירות: פרובוקציה

פורסם ב- 8 בינואר 2017

פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים | עם התגים , , | 3 תגובות

גשם פטרודולרים מקטאר

בחודש האחרון כתבתי בעיקר על אירועים המתרחשים מעבר לים. אל תחשבו שלא היו במקומותינו  נושאים חשובים הראויים להתייחסות, אך היה צורך להתייחס לאירועים גורליים שהתרחשו בכמה מדינות המשחקות תפקידי מפתח בזירה בינלאומית ויש להם השפעה גדולה גם עלינו. בעיקר חשוב המצב בארצות הברית – המדינה המובילה את רוב המערכות הבינלאומיות – והשפעתה מורגשת באזורי עולם רבים. הדוגמה האחרונה – ביקורו של נשיא טראמפ במזרח התיכון…

כאן אני חייב הקדמה קצרה:

לפני "כמה שנים" (כשהייתי עוד צעיר) בעיר אודסה (עיר נמל בים השחור) בבית המשפט דנו בתיק גירושין. הבעל רצה להתגרש מאשתו שהייתה קלה מאוד "להשגה". כדי לא להביך אותה, על השאלה "מהי סיבת הגירושים?" הוא ענה: "היא לא מספקת אותי". פתאום שמעו מישהו האומר בקול רם: "תסתכלו עליו! את כל אודסה היא מספקת, ואותו לא?" – כולם ידעו מי היא.

וכעת דוגמה בולטת של ימינו במזרח התיכון – הסיפור עם שליטי קטאר שמצאו את עצמם בין רגע במוקד הלחץ הבינלאומי שבראשו עומדים אחיהם – מנהיגי מדינות המפרץ הפרסי מהצד הערבי שלו.

מה קרה? גם כאן כולם מזמן ידעו עליהם ועל מעשיהם – הקטארים כבר שנים מממנים ארגוני טרור שונים בכל קצווי תבל, מפיצים את תורת הג'יהאד בכל העולם, קונים מנהיגי מדינות מערב אירופה, אפריקה, אמריקה הלטינית – יש להם עודף פטרודולרים – והם מנצלים אותו "לטובת האסלאם" לפי הבנתם. למה לא דיברו עליהם עד היום – כי בעל ברית הראשי של הקטארים ישב עד לזמן האחרון בבית הלבן בוושינגטון וכולם פחדו (ובצדק) מ"חבורת הג'יהאד העולמי". כתבנו כאן לא מעט עליהם, הנה הקטע על "השפעת" הקטארים על "המהפכה העממית בלוב":

"… מהלך ההפיכה בלוב היה שונה מאותם אירועים בתוניסיה ומצרים. במקרה הראשון השלטון היה חלש, ללא בסיס עממי רחב ונכנע כמעט מיד. במצרים שהייתה בעלת ברית נאמנה של אמריקה, ראשי הצבא המצריים התחשבו מאוד בדעה האמריקאית: אילצו את הנשיא מובארכ להתפטר ובחרו בדרך כאילו "דמוקרטית" לפתרון המשבר, על-פי הייעוץ האמריקאי. בלוב היה ברור שמועמר קדאפי הוא שליט בלעדי ושלטונו יציב והכוחות המורדים המקומיים לא יצליחו להשתלט על המדינה.

עוד נקודה חשובה: באירועי לוב פעלו כוחות נוספים חוץ מהשירותים החשאיים של ממשל האחים המוסלמים בארה"ב. פעלו שם גם ארצות אירופה, טורקיה וגם קטאר.

את הרקע להפלתו של קדאפי מתאר יפה פרופסור יבגני סטנובסקי (Евгений Сатановский) נשיא המכון לחקר המזרח התיכון במוסקבה:

"… הוא הופל לא בגלל הנפט, גורמים רבים התאחדו בהפלתו כי לרבים נמאס ממנו והוא גם פגע בלא מעטים. רבים רצו להחליף את השלטון המרכזי החילוני החזק בלוב בפסיפס שבטים עם רקע אסלאמיסטי וגם בביטול הפרויקטים של קדאפי במדינות רבות באפריקה, שם הוא התחרה בסעודים, הקטארים והטורקים. הוא הפריע לתוכניותיו של ארדואן (Erdoğan)  שחושב את עצמו כסולטן עותומני וטורקיה שכבר נהפכה לאימפריה. הוא גם הפריע לתכניותיו האישיות של סרקוזי (אז – נשיא צרפת) שאותו קנו הקטארים, והם עושים את אותו הדבר גם עם הנשיא המכהן  פרנסואה הולנד (François  Hollande ) , גם לאובמה (שנקנה על ידי הסעודים) וגם לאנגליה של קמרון. אבל הסיבה העיקרית הייתה בהעלבתו של האמיר הקטארי ע"י קדאפי: "אחי, השמנת כך שהתחת שלך לא נכנסת לכס הזהב. אתה דומה לחבית" (הוא התכוון לחבית הנפט), לא לעשות לינצ' לקדאפי היה כבר בלתי אפשרי – זה נהפך כבר לעניין של נקמת דם ערבית.

צילום – האמיר הקטארי הקודם (חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני

אף אחד לא יכול להגיד שהתפתחות זו לא קשורה לביקורו של טראמפ באזורינו.

          הקטארים וישראל

 הגיע הזמן לחזור לביצה שלנו ולהזכיר את העובדה הידועה: הקטארים כבר שנים רבות מתערבים בענייניה הפנימיים של ישראלואף ממשלה לכל אורך הדרך לא הזיזה אצבע כדי למנוע מהם לבחוש במדינתנו ולמנוע מתחנת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" להסיט יום-יום כנגד המדינה היהודית. כולנו יודעים ששליטי קטאר הם האויב, וכל גרוש שהם משקיעים כאן הוא לרעתנו. מישהו בדק לאן הלכו המיליונים שהשקיעו הקטארים בארץ? כמעט בטוח שהם "השתתפו בחגיגת" קנייה של מושחתים מממשלות פרס, ברק, שרון, אולמרט, וראשי מערכות ממשלתיות החשובות ביותר – וכתוצאה קבלנו מדינת המחבלים "חמש דקות מתל-אביב", מאה אלף מסתננים מוסלמים בתל-אביב וערים נוספות, מאות מיליוני דולרים לקרן החדשה וזרועותיה, "מפקדים למען ביטחון ישראל", "התיישבות ערבית בנגב" וקניית קרקעות במדינת היהודים בכל מקום אפשרי.

אני לא בטוח שאנשי "החונטה המשפטית" לא קיבלו "תמריצים כספיים" דרך אנשי קש מאותו המקור הקטארי כדי לדרבן אותם "להלחם על זכויות האדם" ולרדוף את היהודים – והם עושים את זה בחשק רב ובהצלחה לא מבוטלת.

כמה דוגמאות בודדות של הפעילות הקטארית הנרחבת בארצנו הקטנטונת:  

–     כולם מכירים את קבוצת כדורגל "בני סכנין" שמוכרת בעיקר לא בהשגים הספורטיביים אלא בהשתוללות אוהדיה. יש קבוצה – חייבים איצטדיון עבורה. כאן נכנסו לסיפור הקטארים – הם תרמו כנראה את רוב רובה של עלות הבנייה – כעשרת מיליון דולר. אין כאן בעיה – תרומה לפיתוח הספורט היא מעשה חיובי, אך בדרך תורמים עוד – לתנועה האסלאמית , לבניית המסגדים, לתנועה חתרנית מסוגה של בל"ד. שמו של האיצטדיון –  איצטדיון דוחה – כנראה לפי עיר דוחה – בירת הקטאר.

איצטדיון דוחה

הקבוצה בסכנין הפכה לצינור הזרמת הכסף לכיוונים שונים ומטרות שונות: לתנועות וארגונים אסלאמיים, השתלטות על קרקעות המדינה, תעמולה עויינת. צילום מסך של מאמר ב"ידיעות אחרונות": 

הקישור:

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4799511,00.html

 –     סיוע נרחב לחמאס בעזה: שנה אחרי שנה ממשלת קטאר מזרימה לחמאס עשרות מיליוני דולרים למטרות שונות. סכומים גדולים מועברים למערכת האזרחית: בניית תשתיות ומוסדות בממלכת הג'יהאד, משכורות עובדים, אך סכומים גדולים הרבה יותר מועברים בחשאי לזרוע הצבאית של חמאס לפעולות הטרור והכנת המלחמה הבאה. לממשלה  היקרה שלנו ידוע הכל – היא לא ניסתה אפילו לצייץ. שקט מוחלט.

קישור:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/324975

 –     תכירו: בל"ד – ארגון הטרור הקטארי בישראל. הם קוראים לעצמם מפלגה, אפילו יש להם נציגים בכנסת. אתם מכירים אותם: עזמי בשארה, חנין זועבי, ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס. את כל אחד מהם מלווה קופת שרצים לא קטנה, אך יש סניפים, פעילים, מעגל רחב של אוהדים – והכל במימון קטארי, אך גם במימון של אזרחי ישראל היהודים (חוק מימון המפלגות) – שנגדם בל"ד נלחמת. כמה פעולות טרור אורגנו ע"י "המפלגה" הזו? את זה רק השב"כ יודע. מה הם עשו נגד בל"ד? כלום. 

הקישור:

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/282182

 –  קטאר – שותפה פעילה במימון התנועות האסלאמיות בישראל. כולם יודעים שהתנועה האסלאמית היא סניף של החמאס במקומותינו, אליו מוזרמים כל שנה מיליוני דולרים לפעולות הסתה, חבלה וטרור – רוב רובו מקטאר. מישהו מנסה להלחם בהם? בדיוק כמו באל-ג'זירה.  

       נושא דומה:

כיבוש ארצות הבית 3

פורסם ב- 14 ביולי 2015

 

פורסם בקטגוריה אסלאם, אקטואלי, העולם מסביבנו | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

גלות מרוקו: האם הכרתם אותה?

קישורים מעניינים

נתחיל מתורת משה – ספר דברים:

פרק כח –  (סד)  והפיצך יהוה בכל-העמים, מקצה הארץ ועד-קצה הארץ;

פרק ד (כז)  וְהֵפִיץ יְהוָה אֶתְכֶם, בָּעַמִּים; וְנִשְׁאַרְתֶּם, מְתֵי מִסְפָּר, בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה. 

אלפיים שנות גלות. בני ישראל ויהודים בתוכם חיו בכל קצווי תבל ועברו שם זמנים קשים וגם זמנים טובים. היו מקומות בהם חיו יהודים בודדים ובאחרים חיו קהילות גדולות ופורחות – רק לא לאורך הזמן. במשך השנים המצב השתנה: התחלף השליט, מלחמה, מגפה או סתם החשק לגזל – תמיד היו מוצאים את היהודים שעיר לעזאזל, עם בלי מולדת, בלי הגנה, נתונים לחסדי הגויים. אז באה תקופת הפורענות ונהרות הדם של היהודים זרמו בכל מקום. אלה שהצליחו להינצל נדדו למקומות בטוחים יותר – עד לצרה הבאה.

גם בחופים המערביים של הים התיכון וצפון אפריקה התיישבו בני ישראל עוד בתקופה הקדומה ובנו קהילות פורחות (לפעמים גם מדינות) עוד לפני הכיבוש הרומי. גם בתקופה הרומית הן המשיכו להתפתח ולגדול. רק אחרי כאלף שנה עם הכיבוש האסלאמי החלו הצרות…

ההיסטוריה של יהדות ספרד וצפון אפריקה מרתקת ומעניינת מאוד, אך לא היא נושא הסיפור – מדובר על חיי יהודי מרוקו לפני כמאה שנה. מעניין, עד כמה זיכרון האדם הוא קצר – דיברתי לא מעט עם יוצאי מרוקו על חייהם בארץ ההיא – ושמעתי רק סופרלטיבים: כמה שטוב היה שם, באיזה כבוד התייחסו מרוקאים ליהודים! היה לי מוזר לשמוע סיפורים כאלה על ארץ מוסלמית, בה חיי האדם בכלל לא היו שווים הרבה – והנה הגיע המסמך: באתר "מידה" לפני כחודש פורסם מאמר של אליחי כנפו, היסטוריון וחוקר,בו הוא אסף חומר על חיי היהודים במרוקו בסוף המאה ה- 19 ובהתחלת המאה ה- 20. לדעתי, חשוב מאוד לקרוא את הסיפור, לכן אפרסם כאן כותרת, שני קטעים והקישור. בנוסף אוסיף שני צילומים מהירחון "בהגנה על שלום" (נשמע לכם מוכר?) שהיה יוצא לאור בצרפת בשנות ה- 60, וה- 70 במאה שעברה (צילומים מאותה התקופה) בכמה שפות (אצלי העותק ברוסית) על יהודי מדבר סהרה  – אפשר למצוא באינטרנט: Attilio Gaudio " Sahara juif" – גם מעניין מאוד

כותרת המאמר: 

" מרוקו, ארץ הדמים הלזו אשר לא שבעה מדם נקיים ולא אמרה די"

אליחי כנפו 28/04/2017 

"…  גם אתם שמעתם על "האידליה היהודית־ערבית" המופלאה במרוקו? דיווחיו בזמן אמת של עיתונאי יהודי מקומי חושפים תמונה שונה לחלוטין: "עשרה קבין של צרות ירדו לעולם, תשעה לקחו יהודי מרוקו…"

"… מאמריו של יצחק הלוי מתארים נאמנה את מצבם של יהודי מרוקו, ובפרט של תושבי מוגדור. הוא הבין שיהודי אירופה, קהל היעד של העיתונים הללו, אינם יודעים דבר על יהודי מרוקו, והרבה לכתוב על המנהגים ועל המצב החברתי של היהודים במרוקו, ולהבהיר את המושגים שעשויים להיות בלתי מובנים ליהודי תושב ורשה או לונדון. בנוסף הוא סיפר על מצבה הפיזי והכלכלי של מרוקו ושל עירו מוגדור. אך מרבית פרסומיו היו על אירועים שקרו ליהודי מרוקו, והדיווחים שלו משקפים תמונה קשה.

להלן אביא בתמצית את דיווחיו בזמן אמת, המעניקים לנו תמונה אותנטית ואמינה, שאיננה מלבבת במיוחד…."

" ,,,  השפלה אחרת שהוטלה על היהודים היא האיסור ללכת בנעליים. הלוי מציין שבעירו מוגדור בוטל האיסור בעקבות ביקור השר משה מונטיפיורי, אולם במרכש, פאס ותרודנט, היהודים עדיין מחויבים ללכת יחפים. הלוי מציין שמוטל על היהודים מס דרכים כשהם עוברים מעיר לעיר. באוגוסט 1891 מספר הלוי על יהודי שהלך ברחובה של מרכש כשהוא נועל נעליים. כעונש הוא הוכה בידי שריף (כינוי למוסלמי המיוחס לנביא מוחמד) פעמיים בחרבו. היהודי התלונן בפני המלך, וזה העניש את השריף בעונש מלקות ופיצה את היהודי בכסף על ימי מחלתו. באותו גיליון מסופר על צרפתי נוצרי שנרצח בידי מוסלמים משום שהעז לבקר באחד מקברי הקדושים בעיר מרכש.

בספטמבר 1891 מספר הלוי את סיפורו של הסוחר היהודי יעקב תדגי, שנרצח בידי ארבעה אנשים ביריות רובה, ראשו נכרת ורכושו נשדד. הלוי מקונן על האירוע במילים הבאות: "תעה לבבנו, פלצות אחזתנו, צירים אחזונו כצירי יולדה, על גורלנו המר, ארץ הדמים הלזו, עמק הרפאים אשר ישופך בקרבו דם צדיקים, ארץ אשר לא שבעה מדם נקיים ולא אמרה די, ארץ רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה, ארץ זבת חלב ודם בני שם המוגרים ארצה כנהר שוטף וקולם זועק מן האדמה…."

הקישור:

http://mida.org.il/2017/04/28/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95-%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%96%D7%95-%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%9D-%D7%A0%D7%A7/

צילומים מהירחון "בהגנה על שלום"

Attilio Gaudio " Sahara juif"

יהודיה צעירה מגולמימה (סהרה מרוקאית)

ילדים יהודים מטיקירט (סהרה מרוקאית)

 

 

פורסם בקטגוריה אסלאם, העולם מסביבנו, קישורים מעניינים | עם התגים , , , | תגובה אחת

אסלאם – מבט מבפנים

עם ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באזורנו, המזרח התיכון היה בפוקוס תשומת הלב העולמית – בעיקר ניתנה הזדמנות להתבונן מהצד על שתי דתות: האסלאם והיהדות וגם להשוות ביניהן. מעטים מאוד עשו את זה וגם אנו נתייחס רק לצד אחד – לאסלאם הנמצא בשיא מלחמת הכיבוש שלו – כיבוש העולם.

בנאומו בפני מנהיגי ערב בסעודיה טראמפ ניסה להפריד בין "האסלאם" וה-"אסלאם הקיצוני" ולגייס את מדינות הערב למלחמה נגדו, עד כמה הוא יכול להצליח במשימה זו?   

נקודת מבט מעניינת אנו יכולים למצוא בהסברו של המזרחן ד"ר מגן (ההדגשים שלי): "העיקרון המרכזי של האיסלם הוא אחדות. לא רק אחדות האל אלא אחדות כללית. מה יש מעבר לאמת האחת והיחידה (שואל הקוראן)? רק טעות, רק שקר. לכן, הדבר הכי מאוס בעיני האיסלם, הדבר אליו מתייחסים בבוז ובזילזול ושמאמינים חייבים להכחיד אותו הוא מה שנקרא בערבית "שרכ", שמשמעותו ריבוי אלילים". – זה מה שקוראים במערב: רב-תרבותיות.

אני מציג כאן שני סרטונים שפורסמו לפני כשנה – שנה וחצי (תרגמה לעברית שרית אופריכטר(. הם יעזרו להבין טוב יותר (לאלה שעוד לא הבינו) את האסלאם והזרמים בו.

בראשון שייח סוני בנורבגיה בכינוס של צעירים מוסלמים מתייחס להפרדה בין האסלאם והאסלאם הקיצוני.

אימאם בנורבגיה אין דבר כזה אסלאם קיצוני – יש אסלאם

שרית אופריכטר

בסרטון השני – נאומו הזועם של השחקן הערבי אחמד מסעד – תגובה לעריפת ראשו של…. – כאן תמצאו כמה סיפורי סבתא (השקר הוא תמיד חלק בחדשות מהסוג הזה בעולם הערבי) – בחאלב שבסוריה על ידי פלג של צבא סוריה החופשי. כותבת שרית אופריכטר:

"… השחקן הפלסטיני-ירדני אחמד מסעד לא יכול היה להישאר יותר אדיש ואת הזעם המתפרץ שלו על האסלאם, על הערבים, על הנחשלות הערבית והאיסלמית, הוא פורק בכאב רב, בסרטון קצר אותו העלה לפייסבוק. ומבחינתי הוא גיבור אמיתי…"

"התעוררו ערבים!!" – שחקן ירדני יוצא בזעם כנגד הרצחנות של האסלאם

שרית אופריכטר

נושאים דומים: 

התכנית הסעודית ושורשי הג'יהאד 

פורסם בתאריך 13 באפריל 2007 מאת זאב גלילי

אירופה: כשהאורח משתלט על המארח

Europe: The guest takes over the host

Europa: Der Gast übernimmt den Gastgeber

 

אירועים בקולן (Köln) גרמניה

Events in Cologne (Köln), Germany

Veranstaltungen in Köln (Köln), Deutschland

 

הפלישה המוסלמית לאירופה

Muslim invasion of Europe

Muslimische Invasion in Europa

 

פורסם בקטגוריה אסלאם, אקטואלי, סרטונים מעניינים | עם התגים , , , | 2 תגובות

ממשל טראמפ: אחרי ארבעה חודשים

Trump administration: After four months

לפני כחצי שנה, בבחירות לנשיאות ארה"ב תם עידן – הבחירות הסתיימו בהפתעה שאף אחד לא ציפה: נגד כל הסיכויים ניצח איש חדש בפוליטיקה שהתייצב בודד מול מכונה משומנת במיליארדי דולרים של איחוד ארגונים אסלאמיים, ארגוני פשע מקומיים וגופים כלכליים ופיננסיים – איחוד ששלט במדינה הזו בארבעים השנים האחרונות.

העידן הזה החל עם עליתו של ג'ימי קרטר לתפקיד הנשיא ב-1977 (לפני כארבעים שנה), הוא היה  הנשיא הראשון המכור לכסף ערבי בכל הקריירה הפוליטית שלו (נקודת ההתחלה: באמצע שנות  השבעים החברה המשפחתית של קרטר – חברת גידול ומסחר בבוטניםנכנסה לקשיים פיננסיים. הציל אותו מצרה Agha Hasan Abedi המייסד הפקיסטני של בנק Bank of Credit and Commerce International (BCCI) המכונה "האיש שיכול לשחד גם את האלוהים"פרטים לסיפור). זה השתלב יפה עם האנטישמיות של קרטר שהייתה חייתית ממש. אחרי קרטר הייתה אומנם הפסקה של שמונה שנים בשלטון של הפשע המאורגן בארה"ב עם בחירתו של רונלד ריגן לתפקיד ב- 1980, אך בחירתו של ג'ורג' בוש האב ב- 1988 לתפקיד הנשיא הייתה סימן להשתלטות אותן קבוצות הפשע הקשורות לכסף ערבי גם על המפלגה הרפובליקנית. זה מסביר את העובדה שראשי המפלגה הרפובליקנית לא שמחו כל-כך אחרי נצחונו של טראמפ בבחירות האחרונות.

       האם ממשלו של נשיא טראמפ מתפקד?

נתחיל מהסוף: למעשה, אחרי ארבעה חודשי תיפקודו אפשר להגיד בביטחון מלא שממשל טראמפ עוד לא קיים. נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ (Donald Trump) וקבוצה קטנה של אנשים הנאמנים לו, שהלכו אחריו במדבר הפוליטי כל הדרך עד לנצחונו בבחירות כנראה לא האמינו בנצחון ולא עשו שום שיעורי בית ושום הכנות למקרה שטראמפ יבחר לתפקיד הנשיא – לכן נשארה להם דרך אחת: לאלתר, והסיפור הסתבך, כי נסיון לא היה להם והם לא ניסו אפילו ללמוד מפעילותו  של ברק אובמה בכיבוש השלטון בשנת 2009, והיה דווקא מה ללמוד ממנו – הוא הצליח בזמן הקצר האפשרי להשתלט על המנגנון הממשלתי הענק ולהפוך אותו לכלי המשרת את התנועות האסלאמיות. איך הוא עשה את זה אפשר ללמוד בפרק 4 של סדרת הכתבות על תהליך ההשתלטות של האחים המוסלמים על ארצות הברית (כיבוש מערכות שלטון). רק קטע קצר מהכתבה:

"… אפשר להתפעל עד כמה ה-"אחים" ואובמה עצמו הכינו שיעורי בית לתקופת התבססות שלטונם: מצד אחד הם רצו בשלטון והגיעו אליו ומהצד השני השלטון היה חייב להראות כשלטון אמריקאי, דמוקרטי המתבסס על נציגי העם שרוצים בשינוי. לכיבוש מערכות שלטון הם ניצלו כוחות רחוקים מאוד מהשקפת עולמם – כוחות ההרס – כוחות המהפכה שהיו טמונים בתורת "המהפכה המתמדת" של טרוצקי ותלמידיו. בתקופת ההכנה אובמה הסתובב לא מעט בחוגי תנועות שונות של השמאל הקיצוני: טרוצקיסטים, אנרכיסטים, קומוניסטים. אחרי נצחונו בבחירות הוא הקים צוות "השתלטות", בו שותפו אנשים מכל החוגים המוזכרים – פעילים של השמאל הרדיקלי וסתם מושחתים שלדעתו ריח הכסף יבטיח את נאמנותם – שרידי שלטון קלינטון…."

בקיצור, קבוצת טראמפ, בלי שהם היו מודעים לכך, בחרו בדרך הקשה ביותר לביסוס שלטונם. הם "הצליחו" בשלב ההתחלתי לעשות את כל הטעויות האפשריות שסיבכו אותם בהמשך – והגדולה ביניהן : סדר העדיפויות לפעילותם היה שגוי מיומו הראשון של טראמפ בבית הלבן.

–  הטעות הראשונה: טראמפ היה קודם כל צריך לנטרל את נקודות הכח העיקריות של ממשל אובמה שהם היו בזרועות הביטחון – CIA , המשרד לביטחון המולדת  (DHS),   

  FBI (במידה פחותה יותר) ומשרד החוץ – לשם אובמה ואומה אבדין (Huma Abedin) החדירו את אנשיהם (אחים המוסלמים, שמאלנים מסוגים שונים ואנשי טרור ממש) – אלה היו חייליו של אובמה והם נתנו לו אפשרות מיד אחרי הבחירות לפתוח במלחמה נגד טראמפ ואנשיו, מלחמה בה כל האמצעים כשירים. הם סיפקו לאמצעי התקשורת ש"אהבו מאוד" את טראמפ כל מיני חדשות מפוברקות עליו ועל אנשיו, סיפור "סודות המדינה" שטראמפ כביכול העביר לרוסים או סיכול ממוקד של יועץ הביטחון הלאומי המיועד  מייקל פלין (Michael Thomas Flynn  ) –  הם דוגמה מצויינת למלחמת "מחתרת אובמה" באנשיו של טראמפ – וזו לא פעולתם האחרונה. טראמפ "נזכר" לפטר את ראש ה-   CIA רק לאחר כשלושה חודשים בתפקיד – והוא היה מוסלמי, נאמן מאוד לאובמה. מציג צילום מסך של מאמר ב-  New York Times, עתון העויין את טראמפ על הסיפור והקישור:

הקישור:

https://www.nytimes.com/2017/05/17/us/politics/michael-flynn-donald-trump-national-security-adviser.html?_r=0

המצב הרבה יותר חמור מאיך שזה נראה מבחוץ, כי שליטתו של אובמה והאחים המוסלמים בזרועות הביטחון האמריקאיים מאפשרים לארגן לא רק את חיסולו הפוליטי של כל אחד מצוותו של טראמפ אלא גם התנקשות בחייו של טראמפ עצמו.

  •  –  הטעות השניה בחשיבותה: אי ניצול תנועה עממית שהתארגנה בתקופת מערכת הבחירות והביאה בסופו של דבר לניצחונו של טראמפ בבחירות. לא נעשה שום דבר להפיכת התנועה למאורגנת וממוסדת ותומכת בנשיא ובפעילותו היום יומית. היא גם הייתה מאפשרת לעזור לציוותו של טראמפ למלא את אלפי המשרות שהתפנו בממשל באנשים הדוגלים בשינוי באמריקה. זה לא קרה – וממשל טראמפ בימים האלה מגייס את העובדים הדרושים במודעות – לפי האתר של הבית הלבן זה נראה כך:
  • יש אלה שצוחקים על ראשי הממשל החדש בגלל הדרך בה הם בוחרים את העובדים החדשים:

מישהו יכול לבדוק את אלפי הפונים? אולי הם הסוסים הטרויאניים שמישהו מכניס למערכת.

  •  –  הטעות השלישית שגרמה לראשי קבוצת טראמפ הרבה עצבים וזיעה – היא אי ניצול הדרך הקצרה והבטוחה במינויים של הפקידים הבכירים לתפקידי מפתח במשרדי הממשל: מינויי הצארים (הביטוי העברי השתרש באמריקה, כמו ברוסיה ה"צארית"). הסבר קצר: בארה"ב השלטון הפדראלי הוא תלת ראשי: בתי המחוקקים (סנאט ובית הנבחרים), הממשל המבצע (נשיא וממשלו) ובית המשפט העליון. כל המוסדות האלה עצמאיים בתיפקודם ובתי הנבחרים מפקחים על הממשל, כולל מינויי השרים וראשי הארגונים הפדרליים שהנשיא ממנה אותם אך הם חייבים לקבל את אישור הסנאט.

נחזור לשיטת אובמה (לפי אותו המקור שהזכרתי קודם):

"…  בתהליך הנ"ל (כיבוש מערכות שלטון) נוצלה גם מסורת אמריקאית של התפטרות הפקידות הבכירה עם החלפת הממשל – התפנו המון משרות, בהן היה אפשר לשתול בקלות "אנשי צוות", אך יש כאן גם מוקש: מועמדים לתפקיד ראשי מנגנוני הממשל חייבים לעבור בדיקה ציבורית: שמיעה ואישור בבית המחוקקים (סנאט), אך על אף שהסנאט היה אז בשליטת מפלגתו – המינויים לא היו מובטחים: בין אנשי ה"צוות" היו דמויות בולטות המוכרות בתור אנשי פשע, "חתרנים" או "לוחמי מהפכה בתוך ארה"ב". היה סביר שחלק מהנציגים הדמוקרטיים יצביעו נגדם – ואז בא "התרגיל הגדול" מבית מורשתו של טרוצקי: לתפקידי מפתח מונו אנשים על תקן "בובות" על מנת להמשיך ולהציג מראית-עין של המשכיות בממשל כשלניהול המעשי מונו "צארים"   CZARS"" – נציגים אישיים של אובמה, שהיו מקבלים הוראות ישירות ממנו ומעבירים אותם למטה לראשי המשרדים, ובעצם שולטים בהם – אך אחריותם הייתה רק כלפי הבוס – אובמה – עצמו (לרוב רובם של חברי הקונגרס לא היה שום מושג על המצב האמיתי במנגנוני הממשל – רק לאחר כחצי שנה מתחילת פעילותו החל לעלות החשד שמשהו אינו כשורה – אך הם כבר איחרו את הרכבת). ברור שחלק גדול מהצארים לא היה מקבל את אישור הסנאט Senate)) – ועד היום הם למעשה משרתים בלי אישורו ללא הפרעה. נוצר מנגנון "דו קומתי" (לפי הביטוי של מישל מאלקין Michelle Malkin): מצד אחד ממשל רשמי המוצג כלפי החוץ ומצד השני ממשל ממשי שנוצר במחתרת ושולט במדינה. אפשר לשאול: הרי הצארים היו גם קודם, בממשלים אחרים, נכון? זו לא הייתה המצאתו של אובמה, רק בממשלו כמות הצארים הגיעה לשיא וגם תפקידם והשפעתם שונים. ראו טבלה בוויקיפדיה. …"

לו טראמפ היה מנצל את "שיטת אובמה" (עד היום הוא מינה רק שני צארים) – תוך שבוע -שבועיים ראשי הממשל היו כבר מתפקדים והממשל היה כבר מחזיק בידיו את כל המושכות. אך זה לא קרה, וגרוע מכך: עד היום טראמפ לא פיטר את כל צארי אובמה (מצב ל-18.05) – והם הפכו לחוד החנית של המלחמה שמנהלת "מחתרת אובמה" נגד טראמפ וממשלו.

  • –  והנקודה האחרונה: טראמפ ניצח בבחירות בזכות מלחמתו ב"פוליטיקלי קורקט" (politically correct) שמשמעותו: לא להרגיז אף אחד. כעת, אחרי כמה מכות הראשונות הוא פתאום "התמסד" התחיל לדבר בקלישאות, בסיסמאות שגם אובמה היה חותם עליהן. אם הוא ימשיך בדרך הזו, הוא יאבד את הגרעין הקשה של תומכיו והיריבים ימשיכו את מלחמתם נגדו בלי שום רחמים.

ממשל טראמפ, איך שהוא נראה היום  (אתר New York Times): 

אלה הגנרלים, האם יש אחריהם חיילים?

       לסיכום:

טראמפ וממשלו היו מרגע כניסתם לתפקיד תחת התקפה בלתי פוסקת של אנשי הממשל הקודם והגופים שהיו בשליטתם (תקשורת, גופים כלכליים וציבוריים שקיבלו תמיכה כספית מסיבית מממשל אובמה). המצב דומה מאוד למתקפה שניהל אותו ממשל אובמה נגד בנימין נתניהו בבחירות 2015 בישראל (נראה שזה היה ניסוי כלים בהכנה לבאות). כאן הם הפסידו, אף שאובמה היה אז בשיא כוחו וכנופיות משתפי הפעולה המקומיים ניהלו מלחמת חורמה בצידם של האחים המוסלמים. נקווה שגם כעת התוצאה תהיה דומה.

פורסם בקטגוריה אסלאם, אקטואלי, העולם מסביבנו | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

אירוע בגטו

עברנו את יום השואה, יום העצמאות ואת יום הזיכרון לפניו – וכל הזמן ניסינו להדגיש לעצמנו: הנה, יש לנו היהודים מדינה בה נוכל להיות בטוחים ולבנות את עתיד ילדנו. החג עובר, אתה רואה סרטון של אירוע שהתרחש במוצאי חג העצמאות וחושב: איזה עצמאות? זה יכול להתרחש רק בגטו בו שולטים משרתי הכובש. היו זמנים בהם המדינה הקטנה שלנו הייתה עצמאית – אך הם עברו מזמן. אחרי אוסלו הפכנו לרפובליקת בננות בה הממשלה לא מסוגלת למשול, כוחות זרים קובעים מדיניות כמעט בכל התחומים בעזרת משתפי הפעולה המקומיים ואם זה לא מספיק – מפעילים את המשטרה, המחלקה היהודית או אפילו צבאנו המהולל. אל תאשימו את "זרועות הביטחון" – הם רק כלי ביצוע ושולטים בהם "היועצים המשפטיים". פעם הם היו הכלי להגנה על עצמאות המדינה היהודית – ולמה היהודים האנטישמיים הפכו אותם אחרי אוסלו? אתם יכולים לראות את זה יום יום.

הסרטון פורסם באתר NRG, מציג כותרת המאמר המקורי, מספר קטעים ממנו, סרטון וקישור למקור:

תיעוד מטריד: שוטרים עוצרים באלימות פעיל ימין בירושלים

פעילי ימין טוענים שהופעלה אלימות מוגזמת, אבל במשטרה הגיבו שהוא תקף שוטר והתנגד למעצר, וכי "טענות על התנהלות השוטרים יש להפנות לגורמים המתאימים". צפו בסרטון והתרשמו בעצמכם

נטעאל בנדל | 3/5/2017 14:45

צילומי מסך מסרטון האירוע

"… האירוע התרחש במהלך צעדה שקיים אתמול בערב (ג') ארגון "חוזרים להר" מאזור כיכר צה"ל לכיוון הר הבית. מארגון "חוננו" נמסר כי בכיכר ספרא נעצרו שישה אנשים, כולל קטינים ואישה, ומאוחר יותר נעצרו שתי נערות בשער יפו "תוך כדי אלימות שוטרים קשה". גם על המעצרים באזור כיכר ספרא אמרו ב"חוננו" כי "עדי ראייה לאירוע דיווחו על אלימות משטרתית קשה כלפי הצועדים…"

לא הצלחתי להעלות את הסרטון עצמו – תוכלו לראות אותו בקישור

הקישור:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/876/346.html?hp=1&cat=875&loc=72

פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה