כתבה פורסמה לפני כמה שנים, אך לאור התרחשויות האחרונות היא אקטואלית עוד יותר. מחדש אותה עם שינויים קטנים
בכל מדינה, דמוקרטית יותר או פחות, קיימים מוסדות המאפשרים לה לתפקד, להתפתח, להגן על גבולותיה, לאכוף את החוקים – בקיצור לתת אפשרות קיום לחברה ככלל ולאזרחים כפרט ולקיים אורך חיים המתאים להם. בדרך כלל קיימות מספר מערכות שלטון המבצעות את תפקידם במקביל ללא התערבות לפעילות המערכות האחרות אך בכל מצב קיים גם מוסד שהוא הריבון, בחברה דמוקרטית הוא כלול מנבחרי ציבור והוא הנציג הישיר של העם, קובע חוקים מקים מוסדות ממשל שצריכים לנהל את החיים היום יומיים של החברה בכל התחומים. הוא גם קובע את דרכי פעולת מוסדות אלה, וכללי התפקוד והרכבם האנושי.
גם במדינתנו הקטנטונת כאילו מתקיימים כל הכללים האלה: הכנסת (הריבון) מקימה ממשלה מנבחרי הציבור שזכו לאמון הרוב בעם על-מנת למשול, מחוקקת חוקים האמורים לקדם את החברה – וכאן היא פתאום פוגשת מוסד אחר שהיא הקימה המתערב בעבודתה, ובהחלטותיה – בית המשפט העליון – המרשה לעצמו לפסול החלטות הקשורות לפעמים לעניינים גורליים ממש. רק כמה תוצאות פעילותו:
- אי אכיפה של חוקי המדינה במגזר הערבי שהביא לצמיחת הפשע המאורגן, גניבות רכוש, ציוד חקלאי ותעשייתי, בניה בלתי חוקית בממדים מפלצתיים ממש.
- נוכחות של כמאה אלף פולשים מאפריקה בערי ישראל, טרפוד כל ניסיון החזרתם הביתה או הוצאתם למדינה השלישית או למקומם במחנות הפליטים.
לא רוצה להאריך – "הקריקטורה המשפטית" מלווה אותנו כבר הרבה שנים וכנראה נצטרך לחזור לנושא לא פעם אחד. בינתיים אתן כותרות, מספר משפטים וקישורים של כמה ידיעות או מאמרים המתארים את הרכבו של בית המשפט העליון ופעילותו מנקודות מבט שונות שפורסמו בשנים האחרונות.
נתחיל מהידיעה על התבטאות מעניינת של שופט בית המשפט העליון בארה"ב אנתונין סקלייה ז"ל 
(Antonin Scalia) מלפני כתשעה חדשים, הקשורה דווקא לבית המשפט העליון הישראלי. היא פורסמה באתר http://ukhumanrightsblog.com, ואצלנו – בפייסבוק, בדף של התנועה למשילות ודמוקרטיה. התבטאויות הכי מעניינות שלו:
-
"כשאני רוצה לוודא שבית המשפט שלנו לא כל כך רע, אני מעיין בפסקי הדין של ביה"מ העליון הישראלי"
"… תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון..."
דיווח (חלקי) על התבטאותיו של סקלייה מאתר הפייסבוק:
הקישורים
דף של התנועה למשילות ודמוקרטיה:
https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3&theater
אתר http://ukhumanrightsblog.com
http://ukhumanrightsblog.com/2015/07/03/not-dumping-on-anyones-living-tree-scalia-visits-uk/
הסיפור הבא פורסם בסוף שנת 2011 באתר NEWS 1 על נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית בייניש שבתקופת כהונתה קבעה את הרכבו של בית המשפט העליון המכהן גם כעת. כתבה מעניינת וחשובה של עיתונאי יואב יצחק על התנהגותה של דורית בייניש בפרשת עו"ד יחזקאל ביניש (בעלה) ש "… ביצע עבירות חמורות בכספי התזמורת הסימפונית ירושלים בראשה עמד. ביניש גנב מאות אלפי ש"ח שהיו מיועדים לקופתה. הוא ביצע רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, לא העביר ניכויים כדין, קיבל כספים במזומנים עבור התזמורת והעביר את חלקם הגדול לאחרים בלא רישומים כדין. ביניש העלים מיסים ואף סייע לאחרים להתחמק מתשלומי מס, שיבש מהלכי חקירה ומשפט ועוד ועוד. גם לאחר שהחל ההליך המשפטי נגדו, הוא ניצל לרעה את מעמדה של רעייתו, כדי להטיל מורא על בעלי תפקידים בכירים ברשות המיסים.…" (מהכתבה)
אך הסיפור חמור מזה. חמישה מהם שסייעו בחילוץ בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, מהגשת כתב אישום נגדו נבחרו בעזרתה הפעילה של דורית בייניש לבית המשפט העליון: עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין, דוד חשין, עוזי פוגלמן ומני מזוז.
כמו תמיד – כותרת, מספר קטעים (ממליץ מאוד לקרוא את הכתבה כולה – היא תעזור להבין באיזה עולם אנו חיים) והקישור:
כיצד משחיתה הנשיאה את מערכת המשפט יואב יצחק
"… ברשימה שלהלן אציג את ביניש, בדיוק כפי שהיא: מושחתת, עבריינית סדרתית. נראה כאן, כי ביניש פעלה כעבריינית סדרתית, כאשר במאמציה לגונן על בעלה היא ניצלה לרעה את מעמדה כשופטת בית המשפט העליון, ולאחר מכן כנשיאה.
למרות האיסורים החמורים בחוק, ביניש לא נמנעה מלגמול לכל אותם בעלי תפקידים בכירים שנתנו ידם, בשלב כזה או אחר, לחילוץ בעלה – עו"ד יחזקאל ביניש, מאימת הדין. שישה אישים נהנו מגמול מפוקפק. הגמול שניתן להם: התגייסות למינוים לבית המשפט העליון. לא פחות. ואלה השמות, לפי סדר-הדברים: חמישה לאחר מעשיהם בפרשת ביניש – עדנה ארבל, אלקים רובינשטיין, דוד חשין, עוזי פוגלמן, מני מזוז; שופט אחד לאחר שדחה ערעור נגד ביניש – צבי זילברטל. …"
האירוע, הגמול"
ביניש לא שכחה את כל אותם בכירים שסייעו לה ולבעלה. הגמול שניתן להם: שתדלנות למען קידומם לבית המשפט העליון, תוך ניצול מעמדה בבית המשפט העליון בכלל ובוועדה לבחירת שופטים בפרט. הרשימה מדאיגה ומפחידה…"
בכתבה מתוארים המעשים של כל אחד מה"עוזרים" והגמול שהם קיבלו.
הקישור:
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-66564-00.html?t=232616
רוב אמצעי התקשורת הממסדיים "חגגו" בימים אחרונים בקשר לביקורת שרת המשפטים איילת שקד על "פסיקת בג"ץ בעניין מתווה הגז ובהחלטתו לפסול את מתווה הגז של הממשלה מ-27.03 הוא נטל סמכויות 
לא לו. פורסמה כמות אדירה של כתבות ודיבורים על הנושא, לעומתם הושתקו נאומי הביקורת בכנסת של שר מכהן נגד בית המשפט העליון. ביום ב', 28.3.16, במליאת הכנסת, תקף השר יריב לוין, את האקטיביזם השיפוט. קטע מדבריו:
"אני חושב שאפשר ללכת. אני אומר לכם את האמת. אנחנו ממילא לא קובעים כלום. אנחנו ממילא לא נחשבים. ממילא יש אחרים שמחליטים במקומנו. אנחנו הרי כאחד האדם, הולכים ומגישים עתירות בפני, איך נקרא, אותם עליונים, והם קובעים. הם מכתיבים מדיניות, הם מחליטים אם חוק נאה בעיניהם אם לאו, אם החלטה נאה בעיניהם אם לאו. אם מינוי כזה או אחר יפה בעיניהם, אם לאו. הפעם הם אפילו לא הגבילו את עצמם, כביכול, לעניינים פרוצדוראליים. הם פשוט ישבו במקום הממשלה וקיבלו החלטות…"
דיווח על נאומי השר יריב לוין, כולל מספר קטעים וקישורים:
"קומץ שופטים מכתיבים את אמונותיהם על כלל החברה ומבטל החלטת ממשלה נבחרת ללא בסיס ממשלתי" "בדמוקרטיה יש שלטון חוק ולא שלטון השופט"
"אולי הגיע הזמן שבאמת נעשה מעשה ופשוט נקום ונצא מפה. ואז יהיה ברור באיזו מציאות אנחנו חיים ונבהיר באיזו מציאות אנחנו חיים. כי למה שמתרחש במדינת ישראל בימים אלה יש הרבה מאוד שמות, אבל דמוקרטיה הוא לא אחד מהם. והמציאות הבלתי נסבלת הזו, שבה קומץ שופטים שבוחרים את עצמם בחדרי חדרים, ללא שום שקיפות, בהליך אנטי-דמוקרטי בעליל, מכתיבים את השקפת עולמם ואת אמונותיהם וכופים אותן על כלל החברה הישראלית, בניגוד מפורש להחלטות שנמצאות בליבת הסמכות הן של הממשלה והן של הכנסת – אלה דברים שמקומם לא יכירם. זה הדבר האנטי-דמוקרטי האמיתי, שקומץ שופטים מבטל החלטה של ממשלה נבחרת רק כי זה לא נראה לו מספיק".
עוד ציין השר לוין כי "כל הדבר הזה גם מתנהל תחת מן מסך עשן כזה של כל מיני מילים גבוהות. למשל, באים ואומרים לנו לא פעם שההחלטה או החוק או המינוי, או כל פעם משהו אחר, הוא לא חוקתי. טוב. תשמעו, יש לי הרבה מאוד ידידות והערכה לאחינו בני העדה הדרוזית, אבל אני לא ידעתי שמדינת ישראל אימצה לעצמה את עקרונות הדת הדרוזית. כי בדת הדרוזית, כפי שבוודאי לא מעט כאן יודעים, ההלכה היא נסתרת. יש חכמי הלכה מעטים שיודעים את התורה, ורוב בני העדה אינם מכירים אותה. והנה גם פה, אני העני והדל פעם אחר פעם בא ומבקש שמא יואיל בטובו מישהו מאותם חכמי דת שיושבים בבית המשפט העליון להציג בפני את אותה חוקה. ניסיתי. תאמינו לי, התאמצתי. הלכתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימתי את התואר, את החוקה לא מצאתי. ישבתי בספרייה, באמת חיפשתי, לא הלך. הלכתי אחר כך, עבדתי כעורך-דין פרטי שנים ארוכות, גם זה לא עזר. נכנסתי לפעילות בלשכת עורכי-הדין, אפילו ממלא-מקום ראש הלשכה הייתי, את החוקה לא מצאתי. חשבתי שכשאבחר לכנסת, ואכנס בשעריה של ועדת החוקה, חוק ומשפט משהו יועיל. גם זה לא קרה. תאמינו או לא, אפילו בוועדת שרים לחקיקה טרם מצאו את החוקה המדוברת."
הקישור:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-377345-00.html
פורסם ב- 11 באפריל 2016
8 בספטמבר 2012
סתו 1997, ממשלת נתניהו שהוקמה לפני כשנה, ארבע שנים אחרי הסכמי אוסלו, כשלוש שנים אחרי הגעת כנופיות ערפאת מטוניס. 
להענשת שונאי היהודים שקיבלו בדיוק את מה שתכננו לעשות להם. מדור לדור העם היהודי חוגג אירועים אלה בקריאת מגילת אסתר כדי לזכור את מה התרחש בימים ההם, אך קיימת עובדה נוספת שלא כל כך מזכירים אותה, שבתקופת הפורים במשך אלפי השנים התרחשו לא פעם אירועי הצלה שאפשר בהחלט להשוותם עם האירועים שהתרחשו בממלכת פרס של אחשוורוש. כאן באתר תוכלו למצוא כתבות על שתי דוגמאות ניסים (היו כנראה הרבה יותר) שהתרחשו לא כל כך מזמן: אחד מהם התרחש לפני יותר משישים וחמש שנה בברית המועצות כאשר ניצלו יותר מחמישה מיליון יהודים מאיום של השמדה ממשית שהיה קרוב מאוד למימושו, השני התרחש לפני כשש שנים כאשר מדינת ישראל ניצלה בנס מאסון שהכין לה ממשל אובמה והיה יכול להביא לחורבנה. ממליץ מאוד לקרוא.
שעמדו בדרכם, בחרו כמה חוקים של הכנסת המתאימים להם – הכריזו עליהם כי על חוקי היסוד – והתחילו לנצל אותם להשתלטות על המדינה כולה. הפוטש של אהרון ברק וחבריו היה מלווה ב"משפטיזציה" של המנגנון הממשלתי כולו (בעזרה פעילה של הקרן לישראל החדשה שהופיעה בארץ במקביל להופעתו של אהרון ברק על הבמה הציבורית) – היא כוללה הכנסת "היועצים המשפטיים" מטעמם לכל מקום האפשרי והפיכתם למנהלים האמיתיים של המקום. בלי אישורם לא הייתה יכולה להתבצע שום פעולה בכל הרמות. כל המדינה הפכה שבוייה בידי "שליטי החוק". עוד ידברו וייכתבו על זה. 
מיומנו של זקן השבט 