סגן אלוף שלום אייזנר

      המטס האנטישמי והתקרית בבקעה

קודם כל ניגש לעובדות, כי אחרי כל ה"טיפול" התקשורתי כלל לא בטוח שהציבור קיבל דיווח אמת – את ההצגה בוודאי כבר ראיתם: עשרות שוטרים בנתב"ג, "פעילים" עצורים, חקירות, וגירוש חזרה… הכל היה בלוף מתואם עם ה-"פלסטינים" או לא – זה לא שינה כלום. בינתיים מאות שחקנים כבר התמקמו בשטח והתחילו בפעולה: מה יכול להיות טוב יותר מפרובוקציה "מתגלגלת" – קבוצות רוכבי אופניים (רובם אינם ערבים – איך הם בכלל הגיעו לכאן?) החלו לנוע לכיוונים שונים ולחפש או ליצור "אקשן": כך הם הגיעו ביום שבת ה-14.04.12 לכביש הבקעה, באותו יום (סוף שבוע אחרי פסח) הכביש היה סואן ממכוניות של יהודים ומארגני הפרובוקציה ידעו זאת, גם היעדרות כוחות הביטחון באזורים האלה לא נעלמה מהם. מה כבר הייתה יכולה לעשות קבוצה קטנה של חיילים? (12 חיילים, שאסור להם להפעיל כוח, מול 50 רוכבי אופניים מאירופה והמון ערבי). הפרובוקטורים החלו לתקוף אותם במקלות – סגן אלוף אייזנר מצא את עצמו עם אצבעות שבורות אך בסוף הוא הגיב כמו שצריך ותוך שניות התקרית הסתיימה. הקצין מילא את תפקידו וזכאי להערכה ושבחים, אבל הפרובוקציה נועדה בעיקר לצרכי תעמולה: הכל צולם. הסרט עבר עריכה ולבסוף יצא "המסמך המצולם" – כל היתר כבר ידוע. החלו צעקות שבר: "קצין צה"ל מכה פעיל שלום דני!", "תקרית חמורה", "מעשה חמור".  פרס ונתניהו מיהרו לתקוף את סא"ל אייזנר, בוגי יעלון הצטרף למקהלה ואין צורך אפילו להזכיר "אוהבי ישראל" כמו עמרם מצנע, איציק מרדכי ואחרים. אלה העובדות, אבל מי צריך עובדות במערכת משומנת של שטיפת המוח, הפצת שקרים, הפקרת אזרחי ישראל, המדינה וצה"ל.

         מה אפשר ללמוד מן האירוע?

לו האירוע הקצר הזה לא התרחש – היינו צריכים להמציא אותו כדי להסתכל על עצמנו בראי המציאות בה אנו חיים, לפני יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל.  התמונה די מכוערת: הפכנו למדינת נמושות, הכל בלוף והכל מופקר: ממשלה מפקירה את אזרחי המדינה, מפקדת פיקוד המרכז מפקירה לוחם שביצע את תפקידו למופת. הוא לא עשה שום "טעות" כמו שמנסים לומר אפילו אלה ש"מגנים" עליו – מי שמרים יד על חייל צה"ל צריך לדעת שיקבל תגובה הולמת. הפרובוקטור הדני היה צריך לחזור הביתה על אלונקה כדי שהבאים אחריו יחשבו טוב אם כדאי להם בכלל לבוא. אילו זעקות היו לפני מספר שבועות, אחרי אירוע במחנה שומרון – כמה אנשים עד עכשיו יושבים במעצר ומנסים בכל הכוח לתפור להם תיקים? אבל אלה יהודים! מי מתחשב בהם? ישראל הופכת יותר ויותר לגטו האוכל את יושביו.

"אמצעי התקשורת" – יותר נכון אמצעי שטיפת המוחות לקחו על עצמם (כמו תמיד) את התפקיד הבזוי של הפצת השקרים. הסרטון המפוברק התקבל אצלם כאמת לאמיתה, ללא שום ספקות. כולם תקפו את הקצין שסך הכל הגן על היהודים הנמצאים בסביבה.

       הסיבה העיקרית לכל בעייתנו 

אז בואו נחפש את הסיבה – מתי זה התחיל? היינו עם נורמלי שחי במדינה שהיה אפשר להתגאות בה אבל הבאנו את זה על עצמנו: הכל התחיל באוסלו ובהסכמים שנעשו עם ארגוני הטרור, הבאנו אותם ארצה לפתח ביתנו והם קיבלו יד חופשית לפעילות עוינת כאן. נשפכו עשרות (אולי מאות) מיליוני דולרים לקניית והשחתת (פשוטו כמשמעו) אליטה שלטונית, משפטית וכל אחד ואחד שהייתה לו יד ורגל בייצוב דעת הקהל בישראל, על ידי אותם הארגונים נרצחו אלפי יהודים ועשרות אלפי ערבים. למי זה אכפת? צה"ל שלפני אוסלו היה צבא לוחם הפך לצבא של שומרי התחת (מדובר על הפיקוד – וראינו את התנהגותו במקרה המתואר). יש לנו חיילים מצוינים, אבל מה הם יכולים לעשות? זו גם סיבה שבמשך עשרים שנים אחרונות לא ניצחנו בשום מערכה. לא, טעיתי – ניצחנו את עצמנו בהתנתקות וכתוצאה דרום הארץ מופצץ בטילים.

רק אל תשאלו "למה לא אוהבים אותנו?" כי התשובה פשוטה: העולם לא אוהב נמושות.

ולא לעניין בכלל: אין דבר שקרי יותר מדיווח מצולם, אפילו כשהכוונות הן טובות. אבל זה לא היה המקרה. הזדון חגג כאן שעות נוספות. 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים, תקשורת, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s