ג'ימי קרטר והכסף האסלאמי

מלחמת הג'יהאד העולמית

Jimmy Carter and Islamic money

ארצות הברית תמיד הייתה ארץ היוזמה החופשית, ארץ עבודה ויזע, אבל היא גם הייתה ארץ עגל הזהב ושחיתות שבכל פעם הגיעה לשיאים חדשים. כסף יכול לעשות שם הכל – ואת זה למדו מהר מאוד אנשי התנועות האסלאמיות: ארגונים רבים שלהם הקימו בה בסיסי פעולה והחלו לחדור לחברה אמריקאית ובעיקר למוסדות השלטון. ההתחלה הייתה באזורי "יוצאי אפריקה" – מוסלמים מכרו אותם בזמנו לסוחרי העבדים שמילאו את אמריקה המשוועת לידיים עובדות בכח עבודה זול. לאחר מכן הם הבינו ששיטת הממשל בארה"ב שמבוססת על בחירת נציגי העם נותנת יתרון עצום למועמד בעל אמצעים המאפשרים לו "לשכנע" בקלות יתרה את בוחריו להצביע לו… כעת בואו נכיר מנקודת מבט לא כל-כך מקובלת על אמצעי התקשורת העיקריים כמה מנשיאי המדינה ההיא.

         ג'ימי קרטר    ( Jimmy Carter)   

ג'ימי קרטר, איש המפלגה הדמוקרטית,  היה נשיא ה-39 של ארה"ב (שנים 1977-1981). לפני בחירתו לתפקיד הוא היה סנטור במדינת Georgia וגם מושל של המדינה הזו. במקורו הוא היה חקלאי, בעל חוה חקלאית וחברה העוסקת בגידול ומסחר בבוטנים. באמצע שנות  השבעים החברה המשפחתית של קרטר נכנסה לקשיים פיננסיים ובשנים 1976-77 קיבלה הלוואה מבנק לאומי של ג'ורג'יה ( National Bank of Georgia – NBG) בסכום חריג של 4.6 מיליון דולר. ביולי 1980 עיתונאי ג'ק אנדרסוןJack Anderson) ) חשף בעיתון וושינגטון פוסט (The Washington Post) שמשפחת קרטר הייתה הלווה הגדול של הבנק וההלוואה הכניסה את הבנק עצמו לקשיים. אז מנהלו של הבנק היה חבר ואיש סודו של קרטר, ברט לאנס (Bert Lance) שמוּנַה בהמשך על-ידי הנשיא לתפקיד ראש משרד הניהול והתקציב (על החתול הוטל לשמור על השמנת). בו זמנית בגלל הניהול הכושל של לאנס בנק NBG היה על סף קריסה והציל אותו – Agha Hasan Abedi המייסד הפקיסטני של בנק Bank of Credit and Commerce International (BCCI) המכונה "האיש שיכול לשחד גם את האלוהים". הוא בא לעזרתו של לאנס ומינה אותו ליועץ עם משכורת $ 100,000 לשנה. לאחר מכן הודיע ש"לעולם לא אדבר על ניצול יחסיו עם הנשיא". הוא גם הציג את לאנס למשפחת המלוכה הסעודית ולמיליארדר הסעודי Gaith Pharaon. בינואר 1978  Abedi כיסה את הגרעון של 3.5 מיליון דולר בבנק NBG ונהפך בעצם לבעל השליטה בו. בהמשך אנדרסון כותב שהסעודים נשארו הבעלים הדיסקרטיים ולא הבליטו את אי הסדרים בבנק בגלל המימון של משפחת קרטר. זו ככל הידוע הייתה ההתחלה של הקשרים ישרים ועקיפים של הנשיא עם בעלי הון מוסלמים. אבל בהחלט יתכן שהקשרים התחילו קודם, הרי לאנס הכיר אותם עוד לפני עזרת החרום שניתנה לו ודרכו גם לנשיא. בזמנו הסתובבו לא מעט סיפורים על קרטוני וויסקי שהיו מגיעים יום יום לבית הלבן מ"תורמים" דיסקרטיים מהמזרח-התיכון "המשפרים" את מצב רוחו של הנשיא שאהב לשתות, אבל היה מוגבל בגלל תקציב של הבית הלבן. נעזוב את זה  – אין לסיפור משמעות  רבה, הוא רק מראה טפח מהאופי של האיש. חייבים להדגיש שנשיא קרטר עוד ממש מתחילת כהונתו הודיע שאחת ממטרות נשיאותו – השגת "מולדת" ל"פלסטינים" ולכל אורך הדרך ניהל מדיניות אנטי ישראלית. עד כאן על קצה המזלג תמונת השלב ההתחלתי בקשריו של קרטר עם בעלי ההון המוסלמים. לא מעט פרטים נוספים אפשר ללמוד במאמרה של רחל אירנפלד (Rachel Ehrenfeld)  Carter’s Arab financiers"  שפורסם בעתון The Washington Times ב-.December 20, 2006  מטבע הדברים גם הנשיא המכהן וגם "התומכים" שמרו על דיסקרטיות. אחרי סיום התפקיד הכל היה חופשי יותר – משפחת קרטר ייסדה כל מיני קרנות למטרות שונות – ולקרנות הללו התחילו לזרום עשרות מיליוני דולרים מ"ידידים" שכבר לא היו צריכים להסתיר את עצמם.

כתב  אישום חמור נגד קרטר עמוס בראיות פרסם בשנת 2007 אחד המשפטנים הבכירים בארה"ב פרופסור באוניברסיטת הרווארד – אלן דרשוביץ (Alan M. Dershowitz).  במספר מאמרים הוא חשף את פרצופו האמיתי של הנשיא לשעבר כי אנטישמי פתולוגי ובובה בידיהם  בעלי הון מוסלמים. לא אתייחס לפרטים – כדאי לקרוא את זה במקור.

רק עוד הערה אחת: רוב הדברים פורסמו לפני חמש ÷ עשר שנים. בתקופת כהונתו הם היו סוד המדינה הכמוס שם. אבל גם בזמן אמיתי  היו לא מעט פרסומים על טבעו של קרטר – כולם הוסתרו מהקורא הישראלי – זו דוגמה מצוינת של "האמת" שאנו מקבלים מה"תקשורת" הישראלית המתמחה בשטיפת המוחות. הם לא תמיד משקרים, הם רק מסתירים את העובדות הלא רצויות למפעיליהם מעבר הים. בואו לא נשכח שאת קרטר הפעילו המוסלמים והוא הפעיל את בגין וחבורתו.

עובדות נוספות על "גיבור" סיפורנו אפשר למצוא במאמרו של יעקב אחימאיר "ג'ימי קרטר והכסף הסעודי" שפורסם ב"ישראל היום".

עוד נקודה חשובה בפעולתו: אחד "מהישגיו" של ג'ימי קרטר הוא המהפיכה האסלאמית באירן. ב-1979, בהתחלת ההפגנות של האסלאמיסטים שם, השאה האירני רצה להשתמש בכח להחזרת הסדר במדינה, אבל קרטר הפעיל עליו לחץ כבד כדי למנוע "צעדים אנטי דמוקרטיים" – בזכותו המהפכה ניצחה. אחרי כשנה הסיפור התפוצץ לו בפרצוף: שגרירות ארה"ב בטהרן נכבשה על-ידי "המהפכנים" ואנשי הקומנדו שנשלחו לשם הובסו ונשבו בבושת פנים. זה עלה לו בקדנציה נוספת. העם האמריקאי וגם מדינת ישראל לא הפסידו מזה.

צילום – קרטר בשייח' ג'ראח:

"אנחנו מברכים אתכם על ההפגנה הזו ומקווים שמאבקכם ישא פרי בקרוב". קרטר (צילום: מגד גוזני)

פוסט זה פורסם בקטגוריה אסלאם, אקטואלי, מלחמת העולם השלישית, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s