יום האישה הבינלאומי: נא להכיר.

איך הזמנים משתנים: כאילו רק אמש חייתי באימפריה עצומת ממדים, המדינה החזקה בתבל – ברית המועצות, בה שלטה המפלגה הקומוניסטית במשך יותר משבעים שנה וניסתה להפוך את המדינה לדוגמת חברה שוויונית (חוץ מאלה שהיו "שווים יותר" כמובן), בה העבודה הייתה תנאי הכרחי לאפשרות קיום כלשהו ("מי שלא עובד – לא אוכל" – על הסיסמה הזו היו חוזרים בכל הזדמנות). תאמינו לי שהיו לא מעט כאלה שלא עבדו קשה וחיו בכלל לא רע – ברור, הם היו שייכים לחוג די סגור של עסקני המפלגה הקומוניסטית, זרועות הביטחון והפקידות הבכירה. בשבילם היו אזורי מגורים מיוחדים, חנויות בהן כל הסחורה הייתה בחצי מחיר ואולי פחות. לא יכולת להיכנס לשם – בכל מקום עמדו שוטרים ובדקו אם מישהו לא מורשה מנסה לעבור, והנה נשאר רק זכר, אין ברית המועצות, נשארה רק רוסיה בה מעטים מאוד עוד זוכרים מה היה לפני יותר מעשרים שנה. גם מדינות אחרות, בהן שלטו המפלגות הקומוניסטיות מזמן יצאו מ"גן העדן" הקומוניסטי ואם אפילו תמצאו שם אנשים שקוראים לעצמם "קומוניסטים" גם היום –  לא נשאר אצלם הרבה מ"הקומוניזם הסובייטי".

למרבה הפלא נשאר מקום יחיד בתבל, בו לא מעטים מתגעגעים לימים ההם –  זו ישראל, ולא מדובר כאן על עולים מברה"מ ז"ל שיודעים בדיוק מה עבר עליהם. האנשים האלה מנסים בכל הכח להחיות בישראל את הססמאות, את החגים, את הסמלים מתקופת "הסוציאליזם המנצח". הבעיה שהקומוניסטים שלנו הצליחו בשלושים השנים האחרונות להשתלט על אמצעי התקשורת הממלכתיים, החינוך הממלכתי  ומערכות שלטון נוספות – הם בכיף מנצלים את השלומיאליות של ממשלות הליכוד לדורותיהן שאף פעם לא ידעו לשלוט (או לא רצו), הם קובעים גם את סדר היום במדינתנו כאילו המפלגה הקומוניסטית נמצאת כאן בשלטון הרבה שנים. זה כולל גם את החגים הקומוניסטיים שאחד מהם – יום האישה הבינלאומי. היו חוגגים אותו "בזמנים הטובים" של "שלטון הפרולטריון" ב-8 במרץ. בעשור האחרון החג אומץ אצלנו בחום ומנוצל לתעמולה פמיניסטית בלי שום מעצרים. קודם היה לנו "יום האם" – חג יפה של כל המשפחה, העלימו אותו. לקומוניסטים שלנו הצטרפו גם הפמיניסטיות הדורשות שוויון מוחלט בין הגברים לנשים ורוצות לראות אישה בכל מקום מבלי לשים לב שיש הבדלים מהותיים בין האישה והגבר. גם בזמנו של סטלין שם היו לא מעטות שטענו שבכל מקום בו עובד הגבר –  גם האישה יכולה לעבוד. זה נכון, השלטונות אהבו את הרעיון והתחילו לעודד כניסת נשים למקצועות בהם קודם עבדו רק הגברים, אפשר לראות בצילומים מהתקופה ההיא לאן זה הוביל. זה יכול להיות גם יפה – הנה צילום נשים בהפגנה (כמה טרטרו אותן לפני המצעד הזה אפשר רק לשער). אין במקורות  פרטים על איזה חג מדובר כאן.

נשים בהפגנה חגיגית.

נשים בהפגנה חגיגית.

אך בהמשך אפשר לראות עד כמה "הצליחו" הפמיניסטיות במדינה קומוניסטית – הן הגיעו לשוויון מוחלט בין האישה והגבר (כנראה זו הייתה מטרתן) – נשים עבדו בכל המקצועות שקודם נחשבו למקצועות של גברים.

דוגמאות:

(шахтерка)

אישה העובדת במכרה פחם

шахтерка

נשים העובדות כרתכות. 1

נשים העובדות כרתכות. 2

נשים העובדות כרתכות.

Женщины, работающие на сварке

פועלות בנין

פועלות בנין

.Женщины работающие на  строительных работах

פועלות בנין 2

כנראה, גם פועלות בנין (רק לבושות טוב מדי כדי שזה יהיה נכון).

אולי אלה הפמיניסטיות המאושרות שרעיונן התגשם?

נשים בונות מסילת רכבת

נשים בונות מסילת רכבת

.Женщины строят железнодорожную линию

חופרים תעלה

כאן במשותף: גברים ונשים חופרים, כנראה, איזה תעלה.

Роют траншею

תיקוני כביש ברחובות העיר

נשים מכינות תיקוני כביש ברחובות העיר

Женщины готовят дорогу к ремонту.

מתאר לעצמי שהקומוניסטיות שלנו לא חולמות בדיוק על "השוויון" הזה, אך הססמאות שלכן מביאות דווקא אליו בסופו של דבר. אולי בכל זאת כדאי לשכוח את הססמאות הקומוניסטיות ולחזור ליום האם?  ובכל זאת:

תחי האישה העובדת!

חג נשים שמח!

הערה: כל הצילומים כאן משנות "פריחת החברה הקומוניסטית" – 1930 עד 1990 .

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, מעניין!, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s