התנתקות – עשר שנים (2)

       פרק ראשון: הרקע

       פרק שני: שותפים לפשע

בפרק הראשון של המאמר על ההתנתקות ניסיתי לתאר את הרקע הכללי של המהלך ותפקידה של משפחת שרון – היוזמים והמבצעים העיקריים של הרס הישובים היהודיים בחבל עזה, אך הם לא היו היחידים. משפחת שרון מצאה את עצמה במרכז חבורת מושחתים שהתקבצו אליהם מכל קצוות המפה הפוליטית בישראל ומטרותיהם העיקריות היו כסף ושלטון. כבר הזכרנו בפרק הראשון את השחתת קבוצה שלמה של פוליטיקאים ישראלים כתוצאה מהסכמי אוסלו והבאת כנופיות ערפאת ארצה, ועבור המהלך של "הוצאת היהודים מחוף עזה" שולם לא רק למשפחת שרון אלא גם לאחרים, כולל שני השותפים הנוספים העיקריים במהלך העברת שדות גז והנפט הנמצאים בסמוך לאזורים הדרומיים של המדינה לכנופיות אש"ף: אהוד ברק ואהוד אולמרט.

קטע המתייחס אליהם מהמאמר "במדינת החלמאים 6" שפורסם בשנת 2009:

"… בשני עשורים אחרונים מדינת החלמאים התברכה בממשלות שמכרו הכל בעד בצע כסף. זוכרים את אולמרט, הירשזון, ברק, שרון? לפי החשדות המיוחסים להם נוצר רושם שהם חילקו את העבודה כמו בארגונים המיועדים לפעולות אחרות – לכל אחד תפקיד מסוים. אצל החלמאים כל אחד ביצע חלק מהתפקיד הכללי – נחזור לדוגמת שדה הגז: ברק העביר אותו לערפאת (בעד חצי מיליון), שרון גירש את האוכלוסייה היהודית מהחופים הסמוכים עבור לא מעט מיליונים (את הסכום האמיתי אף פעם לא נדע)  ואולמרט כל הקדנציה שלו לחץ על חתימת חוזים לקנית הגז משם (שהוא במקורו שייך לחלמאים) . כמה הוא קיבל – לא ידוע…." 

עוד נקודה חשובה: משפחת שרון הייתה זקוקה לתמיכת הרוב בכנסת כי במפלגתו של שרון (הליכוד) הוא לא היה יכול לקבל את התמיכה הנדרשת להעברת שטחי הישובים היהודיים לריבונות ארגוני הטרור הערביים.

קשה לתאר את כמות הזדון והתחמנות שהושקעו לביצוע ההתנתקות, עוד יכתבו ספרים רבים על המהלכים שהביאו בסופו של דבר את התוצאה הרצויה לאריאל שרון ולאלה ששילמו לו את כל אותם מיליוני דולרים.

       קצת פרטים היסטוריים

הפתיחה של מהלך ההתנתקות היתה לא כל כך פשוטה לחבורת הקושרים: את ההתנתקות הייתה אמורה לבצע ממשלת ישראל השלושים בראשותו של אריאל שרון, שהוקמה ב- 28.02.2003 לאחר הבחירות לכנסת ה-16. התקופה הייתה די קשה – סופה של ההתקוממות הערבית שהחלה לאחר בריחת צה"ל מלבנון בפקודת ממשלת אהוד ברק בשנת 2000. השנים 2000-2003 היו שנים של מלחמת טרור עקובה מדם מצד ערפאת, בה נרצחו אלפי יהודים ונפצעו רבים עוד יותר. הליכוד התייצב אז לבחירות עם מצע ניצי ולאומני וניצח בגדול: 38 מקומות בכנסת.

השחקנים הראשיים בכנסת אז היו: הליכוד (שרון) – 38 ח"כים ובתוספת שני ח"כים מ"ישראל בעליה" שהצטרפו לליכוד אחרי הבחירות – 40, עבודה (עמרם מצנע) – 19 , שינוי (לפיד) – 15 , ש"ס (ישי) – 11, האיחוד הלאומי (אביגדור ליברמן) – 7.

ממשלתו של שרון בהרכבה הראשון כוללה את: הליכוד, שינוי, מפד"ל והאיחוד הלאומי – ממשלה ימנית מכל הבחינות. בזמן הרכבת הממשלה ובתקופה ההתחלתית של כהונתה לא נשמע שום ציוץ על הכוונות העתידיות של שרון כי ממשלתו הייתה נופלת מיד.

עובדה חשובה – המפלגות החרדיות לאחר הקמת ממשלת שרון נשארו מחוץ לקואליציה, משרד הדתות בוטל לפי דרישת מפלגת שינוי של טומי לפיד (אביו של יאיר לפיד, המשחק היום תפקיד דומה) וטיפול בכל העניינים שמשרד הדתות היה אחראי עליהם הועבר למשרד ראש הממשלה. מיד התחיל גם "ייבוש" שרותי הדת במדינה וסגירת התקציבים – שהתברר כמהלך גאוני מבחינת מתכנני הנסיגה מחבל עזה.

The_30_Israeli_government

ממשלת ישראל השלושים מיד אחרי הקמתה עם נשיא המדינה משה קצב (וויקיפדיה)

כאן חייבים להזכיר דמות שלא מופיע בצילום החגיגי של ממשלת שרון – את בנו עומרי שנבחר אז לכנסת ברשימת הליכוד, אך פעילותו העיקרית הייתה בתוך הממשלה עצמה. הוא נהפך כמעט מיד לאחר הקמתה ל"מנכ"ל המדינה", שום דבר לא היה זז בממשלה הזו בלי אישורו ובלי השתתפותו. מינויים בכירים, החלטות חשובות בכל תחום, תקציבים – הכל עבר דרכו. ביחד עם "היועץ" בשקל – דב וויסגלס (גם היועץ המשפטי של הקזינו ביריחו) – היו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר ורק אחר כך הן היו מגיעות לממשלה ולכנסת. שניהם בעצם הגו את רעיון פינוי היהודים מחבל עזה והחלו בהכנות למהלך עוד לפני ששרי הממשלה קיבלו רמז כלשהו עליו.

עוד נקודה חשובה: מסביב למשפחת שרון (להבדיל מכל ממשלות ישראל מיום הקמתה ועד היום, בתקופה ההיא באמת היה שלטון של משפחה, כמו בארגוני הפשע הידועים – וכל "אבירי הדמוקרטיה" לא השמיעו על כך שום "ציוץ" – הרי "המשפחה" סוף סוף עשתה את מה שהם בחלומות הוורודים ביותר לא חלמו שזה אפשרי) התארגנה קבוצת פוליטיקאים שכללה קודם כל את ה"חברים של מרטין שלאף": אהוד אולמרט, אהוד ברק, מאיר שטרית, חיים רמון וגם אוסף המושחתים מהליכוד ומפלגות האחרות: צחי הנגבי, רוני בר און, אברהם הירשזון, ציפי לבני, שמעון פרס, דליה איציק, יצחק הרצוג ואחרים (שיסלחו לי אלה שלא הזכרתי אותם).

        מהלכי הקושרים     

לאחר כשנה של כהונת ממשלת שרון השנייה החלו שמועות על כוונותיו האמתיות של שרון שגרמו מיד ל"מרד" בליכוד – וכתוצאה – לשרון לא היה רוב במרכז הליכוד וגם במפלגה כולה – עובדה שסיכנה את עצם קיומה של הממשלה. לכן בסודיות גמורה החלו מגעים קדחתניים בין אנשי שרון לשמעון פרס (הוא בינתיים "הזיז" את מצנע מהנהגת מפלגת העבודה). ברור שהאחרון הסכים בחום עם רעיון הנסיגה וגירוש היהודים מיישובי חבל עזה ואפילו דרש לצרף אליהם גם מספר יישובים בשומרון – והדרישה התקבלה. הוא גם הבטיח את תמיכת מפלגתו בהצבעות בכנסת.

במחצית השנייה של 2004 השמועות על פינוי ישובים יהודיים מחבל עזה הלכו והתחזקו. מפד"ל והאיחוד הלאומי פרשו מהממשלה, האופוזיציה בתוך הליכוד התחזקה והממשלה נהפכה לממשלת מיעוט – נראה כאילו שהממשלה נותרה ללא קואליציה והיא עומדת ליפול, אך מפלגת העבודה לא הייתה מעוניינת בהפלתה, היא גם תמכה בהתנתקות וכנראה בשיחות חשאיות כבר סוכם על כניסתה לקואליציה.

בנוסף נציגיו של שרון ניהלו מגעים עם יעקב לידסמן שייצג את המפלגות החרדיות, הבטיחו לו תקציבים לישיבות (שהיו סגורים לאחר הקמת ממשלת שרון) – והם היו ממש נחוצים לחרדים שעברו תהליך "ייבוש" די ארוך, על כן אין פלא שאגודת ישראל ודגל התורה הסכימו להיכנס לקואליציה. החיזורים אחר המפלגות החרדיות עוררו זעם במפלגת שינוי (השותפה הבכירה) שפרשה מהקואליציה בדצמבר 2004 . זמן לא רב לאחר פרישתה של מפלגת שינוי נכנסה לקואליציה מפלגת העבודה, בראשותו של שמעון פרס שיאפשר את אישורו של תקציב המדינה, ממש ברגע האחרון (בסוף מרץ) – כך נמנעה נפילתה של הממשלה וגם נמנעו בחירות חדשות. אותה ממשלת השלושים בהרכבה החדש (כנראה השלישי) המשיכה בכהונתה והיא הובילה את מהלך "ההתנתקות".

לסיכום אפשר להגיד שממשלת שרון שברה את כל השיאים בתחלופת המפלגות והשרים ובתחבולות שהביאו להרכב יציב יחסית שהיה מסוגל לבצע את מהלך ההתנתקות.

המסקנה: להתנתקות היו שלושה "אבות": אריאל שרון, שמעון פרס ויעקב ליצמן.

אבות ההתנתקות

"אבות" ההתנתקות

עם ישראל צריך להכיר את גיבוריו אך גם את האחראים לפשעים שאנו ממשיכים לשלם עליהם.

במסגרת כהונת הרכב זה של הממשלה בוצעה תוכנית ההתנתקות (מוויקיפדיה).

אריאל שרון, אהוד אולמרט, שמעון פרס, סילבן שלום, שאול מופז, אופיר פינס, צחי הנגבי, ציפי לבני, לימור לבנת, מאיר שטרית, דני נוה, יעקב אדרי, ישראל כץ, זאב בוים, מתן וילנאי, גדעון עזרא, אברהם הירשזון, דליה איציק, בנימין בן אליעזר, רוני בר און, שלום שמחון, יצחק הרצוג, חיים רמון

ממשלת ההיתנתקות 2

ממשלת ההתנתקות

עשרים ושלושה השרים בממשלת ההתנתקות – שותפים מלאים לפשע הרס חבל ארץ שלם של המדינה ולתוצאותיו העגומות. חלקם כבר שילמו על השתתפותם בפשע בבית הדין של מעלה, חלקם ברחו לכל מיני כיוונים על-מנת להתנער מאחריות וחלקם ממשיכים לשחק על הבמה הפוליטית כאילו שום דבר לא קרה. התנהגות הפוליטיקאים ממפלגות "השמאל" לא מפתיעה – אם הם יקבלו פקודה מ"האח הגדול" מעבר הים לפנות את תל-אביב – הם יעשו הכל כדי לבצע אותה, אך חברי הליכוד שיושבים גם בממשלה היום מנסים בכל הכח להשכיח את השתתפותם, ואפילו מפריחים סיסמאות ניציות. אסור להאמין להם. המצב יכול להשתנות והם ימצאו אלף הסברים למה צריך להכות דווקא ביהודים.

ראינו את זה גם בימים האחרונים, ברדיפת נערים יהודים בשיאו של גל הטרור הערבי ששוטף בימים האלה את הארץ – ולהם אחריות לא קטנה למצב.

ובסוף – אחינו החרדים. גרוש היהודים מחבל עזה, "מלחמת ההתנתקות" – מלחמת הלבנון השנייה, גשם הטילים בדרום הארץ ומרכזה שאנו מקבלים בשנים האחרונות לא היו יכולים לצאת לפועל בלי השתתפות הפעילה של המפלגות החרדיות בקואליציה של ממשלת שרון. לא כולם תמכו, הייתה התנגדות עזה להתנתקות של החלקים הגדולים בציבור החרדי ובראשם – חסידי חב"ד, אך הפוליטיקאים החרדים הצילו את ממשלת שרון לא פעם אחד – והכל בעד בצע כסף. קנו אותם ואת הרבנים שנתנו את האישור כניסה לקואליציה של "התנתקות".

מי כמוכם, היהודים היקרים שלנו, יודע שלכל מעשה יש גם תשלום ויש "עין לציון צופיה" וגם בית הדין של מעלה. הגיע הזמן, חברים יקרים, לצאת מהגלות, לצאת לעבודה, שלא תהיו תלויים בחסדי הפריץ, וגם לא לשכוח את התורה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על התנתקות – עשר שנים (2)

  1. פינגבאק: תשעה באב | מיומנו של זקן השבט

  2. פינגבאק: תקופת "בין המצרים" ותשעה באב | מיומנו של זקן השבט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s