העולם המשתנה

קישורים מעניינים 16

קישורים

הודו חוזרת ליסודות הלאומיים שלה – מישהו זוכר את ביאפרה?

עסקנו זמן די ארוך בעניינינו ובצרות "תוצרת הארץ", בהם "יהודים טובים" עושים את מלאכת אויבינו, אך העולם סביבנו לא עמד במקום ובתקופה האחרונה התרחשו שינויים משמעותיים שמשפיעים על יחסי הכוחות לא רק באזורנו אלא בעולם כולו – לפנינו שני מאמרים המתארים מצב בשתי מדינות, ביניהן מפרידים אלפי קילומטרים.

הודו חוזרת ליסודות הלאומיים שלה

הודו היא מדינת ענק המתפרסת על יבשת שלמה, בעלת אוכלוסייה של יותר ממיליארד איש. את עצמאותה היא קיבלה מהאנגלים ששלטו שם יותר ממאה שנה ובעזיבתם השאירו אוסף בעיות דתיות, לאומיות, כלכליות – ובדומה אלינו את האליטה השולטת הקשורה בטבורה לממלכת הבריטית ומפלגתה: "מפלגת הקונגרס".  שלטונה נמשך שנים רבות והביא אתו שחיתות, כלכלה כושלת ומלחמת טרור עקובה מדם של המיעוט המוסלמי אשר להכניעו מפלגת הקונגרס לא רצתה, כי שלטונה התבסס על תמיכת המוסלמים (זה מזכיר לכם משהו?). לפני כשנתיים עלתה לשלטון שם ברית מפלגות הימין ההינדי שהספיקה לשנות את המצב בתוך המדינה וגם את מדיניות החוץ, כולל היחס לישראל. כעת הודו היא אחת הידידות הגדולות שלנו.

במאמר מעניין ויסודי שפורסם באתר "מידה" בהתחלת החודש מתוארות תמורות בתוך הודו שחלו בתקופה האחרונה. יש לנו מה ללמוד מהם.

כמו תמיד: כותרת, מספר קטעים והקישור

הימין ההודי אומר די לרב־תרבותיות

לב ארן 04/07/2016 

ראש ממשלת הודו חוזר ליסודות הלאומיים של ארצו ומוביל מדיניות נחושה מול המיעוטים המוסלמיים. התמיכה בישראל היא חלק מהסיפור

"… לאחר עשורים רבים של סכסוכים עם המיעוטים המוסלמיים במדינה, שכללו חתרנות, סכסוכים מזוינים ובדלנות פוליטית, ממשלת הימין של נרנדרה מודי נוטשת את הרב־תרבותיות, זונחת את ניסיונות ההידברות והפשרנות עם הגורמים הבדלניים ופועלת לחיזוק החוסן הלאומי והלכידות ההינדית. השלטון ההודי הנוכחי חותר לגירוש מסתננים לא חוקיים, להידוק השמירה על הגבולות מול השכנות המוסלמיות, ולעמידה איתנה מול איומי האסלאמיסטים הקיצוניים…."

       בעיית המסתננים

"… סקירה של חלק מהמדיניות החדשה תמחיש היטב את גודל המפנה. נתחיל ממדינת אסאם. מלחמת השחרור של בנגלדש הגובלת באסאם גבתה את חייהם של למעלה משלושה מיליון בני אדם בשנת 1971, וכרבע מיליון נשים נאנסו על ידי הכובשים הפקיסטניים ובני בריתם. כתוצאה מכך נוצר גל הגירה גדול אל גבול הודו־בנגלדש, שם ממוקמת אסאם. צבא הודו היה נחוש מספיק כדי לכפות כניעה על כוחות פקיסטן ולהוליד במו ידיו את המדינה החדשה בנגלדש, אבל הממשלה ההודית לא ממש התאמצה להחזיר את המהגרים הבנגלדשים למולדתם. כך נוצר מצב שבו כשליש מתושבי אסאם כיום הם מוסלמים, יותר מכל מדינה אחרת בפדרציה ההודית למעט קשמיר.

המאזן הדמוגרפי החדש היה נוח למפלגת הקונגרס, והוא העניק לה שנות שלטון ארוכות באסאם בעזרת כריתת ברית עם המיעוט המוסלמי. הקלישאה הרווחת אמרה שכל עוד המוסלמים באסאם מרוצים, מפלגת הקונגרס תישאר בשלטון. האמירה הזו נופצה עכשיו. השבעתה של ממשלת ימין ב־24 במאי קטעה את הרצף ויצרה מדיניות חדשה שאותה מוביל באופן אישי ראש הממשלה מודי. כל מי שהיגר לאסאם מאז 1971 נדרש להסדיר את שהייתו בהודו. המשמעות היא הפיכת מיליוני בני אדם שכבר נולדו בהודו, למועמדים לגירוש בחזרה לבנגלדש…."

הקישור:

הימין ההודי אומר די לרב־תרבותיות

מישהו זוכר את ביאפרה?

במערב אפריקה ממוקמת אחת המדינות הגדולות של היבשת – ניגריה. היא גם המאוכלסת ביבשת, גרים בה בסביבות 180 מיליון תושבים, רובם מוסלמים. בשנים האחרונות רוב הפרסומים משם הם החדשות על הפעילות של בוקו חראם  ( Boko Haram ) – ארגון הטרור האסלאמי ששולט באזורים נרחבים של ניגריה והקים שם את "המדינה האסלאמית" המקומית.

ניגריה

 לא רבים זוכרים שלפני כחמישים שנה (בשנת 1967)  השבטים הנוצריים, החיים בעיקר בדרום מזרח ניגריה, הכריזו על עצמאות מדינתם ביאפרה  Biafra. התחילה מלחמה עקובה מדם, בה מצאו את מותם יותר משני מיליון בני אדם. אזורים שלמים הפכו לאיי חרבות ומיליוני אנשים גורשו מבתיהם. אחרי שלוש שנים של מלחמה צבא הממשלה המרכזית  בניגריה ניצח וחלום העצמאות של האוכלוסייה הנוצרית במדינה נמוג. כעת, הדור החדש של השבטים הנוצריים ממשיך את המאבק בדרכי שלום, אך הנשיא המוסלמי של ניגריה נלחם בתנועת העצמאות בברוטליות חסרת מעצורים. תוכלו להתעדכן בחדשות מאבקם בשני מאמרים שפורסמו לאחרונה. 

במאמרה של ג'ודית ברגמן ביאפרה: היכן הקהילה הבינלאומית? (מקורו באנגלית) שפורסם באתר   gatestoneinstitute  מתואר המצב הנוכחי של המאבק לעצמאות הביאפרה (כותרת והקישור):

Biafra: Where is the International Community?

by Judith Bergman
July 3, 2016 at 5:00 am

http://www.gatestoneinstitute.org/8349/biafra-nigeria

 מספר קטעים מהמאמר:

"…. על הנייר, מצוקתם של תושבי ביאפרה – אשר מדינתם היא כיום דרום מזרח ניגריה, החזיקה מעמד שלוש שנים בלבד, בין השנים 1967-70, עד שרשויות ניגריה שמו לה קץ באמצעות רצח עם – צריכה להיות עבור הקהילה הבינלאומית מקרה ברור כשמש.

עיתונאים, פעילי זכויות אדם, לוחמים למען צדק חברתי בקמפוסים בכל המערב וארגונים כגון האומות המאוחדות והאיחוד האירופי, כולם טוענים לכאורה שהם דואגים מאוד לזכויות אדם, במיוחד אצל עמים שהיו בעבר קולוניות אירופיות.

ביאפרה היא דוגמה קלאסית לקולוניזציה בריטית. קיומה קצר הימים של המדינה נגדע באיבו על ידי רצח עם שביצעה ממשלת ניגריה, שניפצה כל תקווה לעצמאות ולהגדרה עצמית. מתושבי ביאפרה נשללות כיום זכויות יסוד כגון חופש ההתאגדות וחופש הביטוי – זכויות המעוגנות בחוקה הניגרית. ממשלת ניגריה ממשיכה לדכא באמצעים רצחניים אותם ואת תנועתם לחופש ריבוני.

הקהילה הבינלאומית, ובראשה האו"ם, המטיפה למען זכויות אדם והגדרה עצמית, מתעלמת באופן עקבי משאיפותיהם הלאומיות.

הטרוריסטים המהווים את ניגריה של היום צמחו תחת כיבוש קולוניאלי כמושבת חסות בריטית בסביבות שנת 1903. ניגריה למעשה נוצרה באופן מלאכותי כקולוניה על ידי בריטניה בשנת 1914, כאשר איחדה את מדינות החסות. המדינה מורכבת ממספר עמים אפריקאים ילידים שונים, ביניהם תושבי ביאפרה, שמוצאם האתני הוא בעיקר איגבו….."

ביאפרה 3

תומכי ארגון הבדלנים (Indigenous People of Biafra" (IPOB" בלונדון מפגינים נגד הרג אזרחים בביאפרה על ידי צבא ניגריה, וקוראים לשחרור מנהיג IPOB, נאמדי קאנו, 13 בנובמבר 2015. (מקור התמונה: דוויד הולט/Flickr)

במאמר השני של  Ludovica Iaccino שפורסם לפני כשנה:

Nigerians call for second Biafra: 'We are Israelites of Africa'

אפשר למצוא את התיאור של המצב הנוכחי באזורי המדינה שלא הצליחה לקום וגם את הסקירה ההיסטורית (בעזרת GOOGLE אפשר לתרגמו).

הקישור:

http://www.ibtimes.co.uk/nigerias-call-second-biafra-we-are-israelites-africa-1508606

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואלי, העולם מסביבנו, קישורים מעניינים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s