הפלגות הנופש באוניות מנו ספנות (2)

            פרק ראשון: קצת היסטוריה

        פרק שני: רישומים מהפלגות

כבר הזכרתי שהסיפור נכתב במשך חמש שנים אחרונות, על הפלגות באוניות שונות בתקופות השונות של העונה. תמצאו כאן רישומים מהפלגות באוניה "גולדן איריס" המפליגה גם כעת ואוניות המפליגות כבר תחת דגל אחר.

בהפלגה אפשר לשלב נופש עם טיול במקומות שונים, לעבור ממקום למקום באוניה, לרדת, לטייל ולחזור אל האוניה להמשך הטיול. זהו היתרון הגדול של השיט וזו הסיבה שכל שנה היינו מפליגים לכיוונים שונים. אפילו אם ביקרת באותו המקום כבר – תמיד אפשר למצוא חוויות חדשות במקום שכאילו מוכר לך.

סדר יום בהפלגה קובע לוח זמני הגעה לנמל ויצאיה ממנו. לפעמים היינו יוצאים עם הטיולים המאורגנים מהאוניה אך ברוב המקרים הסתדרנו עם התחבורה המקומית או סתם טיילנו. במשך השנים היינו במקומות שונים ביוון (מדינה הכי קרובה אלינו), טורקיה (בזמנים כאשר התנועות האסלאמיות עוד לא השתלטו עליה), איטליה, קרואטיה, מונטנגרו, קורסיקה, צרפת, מונקו, מלטה, ספרד (בעיקר – אזור ברצלונה).

בהפלגה יש גם ימים של שייט רצוף אך אתה מוצא לעצמך מקומות בילוי על האוניה – ויש לא מעט כאלה. יש גם צוות בידור לא קטן הדואג שלא יהיה משעמם לאורך כל היום.

בנמל רודוס

קצת קשה לתאר את האוניות בהן הפלגנו וגם אין צורך – כי מחמש אוניות טיולים שהיו בחברת מנו נשארה רק אחת – "גולדן איריס", אך לדעתי כדאי לזכור קצת גם את ההפלגות באוניות האחרות, שכבר אינן, לצורך השוואה וגם מסיבה פשוטה: האוניות מתחלפות אך הבעיות יכולות לחזור על עצמן במבנה תאי המגורים או בסדרי עבודת הצוות שמשפיעים על מצב הרוח ויכולים להפוך את הטיול לחגיגה או לקלקל אותו אפילו אם כל יתר הדברים יהיו מעולים.

       קצת על תאי המגורים

בפרסומות של חברת מנו מדברים על בתי מלון חמישה כוכבים הצפים על פני המים – זה לא נכון, אף שתאי האוניה שונים גם בגודל, גם באבזור וגם במחיר. באופן כללי תאי המגורים באוניה קטנים יותר מחדרי מלון פשוט יחסית – אך בהפלגה אין צורך במשהו גדול ומפואר יותר, כי בתוך החדר כמעט לא נמצאים, חוץ משעות הלילה. בשביל מה לשבת בחדר? יש מה לעשות במקומות אחרים.

תא נוסעים ב"גולדן איריס"

כל האוניות שהפלגנו בהן היו בנויות במזרח אירפה הקומוניסטית בה להנדסת אנוש לא ייחסו חשיבות. לכן בשנים הראשונות תאי המגורים היו מאובזרים כמו תאי הצוות בחיל הים – הכל היה פשוט, גס לא נוח. במשך השנים, אחרי שיפוצים רבים הכל השתנה – תאים נעשו מתאימים יותר לתיירים – גם כאן "גולדן איריס" הייתה במצב טוב יותר.

בתאי הנוסעים תמיד בכל האוניות הייתה בעיית מזגנים. מזגנים בסיפוני הנוסעים בדרך כלל מרכזיים – אין בעיה עם זה, רק בתא זקוקים לאפשרות לווסת את הטמפרטורה – לכל אחד הרגלים שלו. בכל ההפלגות, בכל האוניות הווסתים לא עבדו – תסובב אותו כמה שתרצה – הקור זורם לתא. לא הייתה בררה – בשיא הקיץ בתא התלבשנו חורפי. הולך לישון – תלבש משהו חם.

מיטה בתא הנוסעים יכולה להיות כפולה או מתחלקת לשתי מיטות – לפי רצון הנוסעים – אתם יכולים לראות את שני המצבים בצילומים.

בהפלגה אחרונה בגולדן איריס הופתעתי לטובה: סוף סוף השמיכות היו מכוסות בציפות! יכולת לישון כמו בן אדם בלי חשש לחטוף איזה זיהום בנופש. הבעיה שקודם (אולי בחלק מהתאים גם כעת), בכל האוניות ובכל ההפלגות בין השמיכה ובינך היה רק סדין ואין מה לעשות – הוא היה זז בלילה עד שהיית מוצא את עצמך בבוקר מתחת לשמיכה בלי שום בד מפריד (לכפות הרגליים הסדין לא היה מגיע בשום מצב). אם לקחת בחשבון שאוניה הייתה עושה בעונה כשישים הפלגות והשמיכות היו מחליפים איזה פעמים-שלוש (גם לא בטוח) – קבלת כעשרים שותפים למיטה שלא הכרת בחיים.

להמחשה – צילום מיטה ב"רוייל איריס":

        עוד על המסעדה

על ארוחת ערב הראשונה ב"רוייל איריס" כבר כתבנו. הבלגן חגג שם. בעיה, שהמסעדה באוניה התאפיינה בבלגן כאילו יצרו אותו בכוונה. האוכל היה טוב וטעים, אבל ההרגשה הייתה שאין מי שיעשה שם סדר. אף אחד לא ניסה להשגיח שהאורחים ישמרו על המשמרות ומקומות ישיבה שלהם. באותה הפלגה הייתה גם קבוצת אנשים עם מוגבלויות שונות. עצם יציאתם לחופש ולהפלגה הייתה מעשה חיובי ומבחינת החברת מנו זו הייתה מצווה גדולה שאיפשרו להם את זה. רק כניסתם למסעדה והתפרסותם לכל השטח מסביב ברעש מעל לסביר גרמו לסיבוכים לא מעטים. חבל שלקח כל כך הרבה זמן להגיע למסקנה שרצוי להשיב אותם במשמרת נפרדת – זה קרה רק יום לפני חזרתנו לחיפה, ומיד רמת הבלגן ירדה לרמה שהיה אפשר לחיות אתה. עוד נקודה שאפיינה את ההפלגה – כמות הארוחות החופשיות – בלי משמרות. ברור שכמעט יום יום היינו מגיעים לאיזה נמל ורוב רובם של האורחים היו יוצאים החוצה – אבל בארוחות הערב, אחרי יציאה מהנמל כבר לא הייתה שום סיבה לבלגן – ובכל זאת רוב הארוחות היו בלי משמרות.

להבדיל – ב"גולדן איריס" היה תמיד עם מי לדבר במסעדה והסדר נשמר טוב יותר, אך הבלגן של ארוחות הפתוחות היה גם שם מעל לנחוץ. הרי דוגמה של 15.06.17 (האוניה ביום ים):

זה היה יום בו לא הייתה שום סיבה למושב פתוח – ורוב הנוסעים בארוחת בוקר הגיעו לאכול בסביבות שעה תשע – וב- 930 כבר התחילו לרקן את השולחנות עם המגשים. תתארו לעצמכם איזה בלגן היה שם.

בהפלגה הזו הייתה גם בעיה לא קטנה עם זמני ארוחות הבוקר – אך על זה בהזדמנות אחרת.

       בוקר חזרה

לדעתי אחת הבעיות העיקריות בהפלגה היא סידורי בוקר ביום החזרה: האורחים מגורשים בשבע בבוקר מהחדרים. הם מסתובבים באוניה עוד שעתיים, כולל ארוחת הבוקר בלי שיוכלו לרחוץ את עצמם, להיכנס לשירותים (ציבוריים לא יוכלו לספק את כולם – הם מאוד מהר הופכים למטונפים בלי שמישהו ינסה אפילו לנקותם). כל הצוות עוסק בהכנת החדרים להפלגה הבאה שיוצאת בצהרים – הכל הופך לבלגן שלם.

קטע מהדף המחולק לנוסעים (דף מהפלגת השנה נעלם לי):

זמן הגעה – זה לא הזמן ירידה לרציף. הירידה תמיד בשעות – -900 830 – כשעתיים אחרי פינוי החדרים. לסיפור של הבוקר האחרון בהפלגה חברה חייבת למצוא פתרון – כי הסיוט של הבוקר האחרון מוחק את כל החוויות החיוביות של ההפלגה. השינוי יכול להיות בהזזת שעות הגעה לחיפה ויציאה להפלגה חדשה. הזזתם בשעתיים לא תהווה שום בעיה לא מבחינת עלות ולא תוסיף עומס על הצוות. גם מפתחות חדרים אפשר לחלק איזה שעה אחרי היציאה מנמל חיפה – ובינתיים לארגן איזה הופעה באולם – היא הייתה מתקבלת בהתלהבות רבה.

הפרק הקודם (התוכנה לא נתנה לי שום אפשרות בפתיח להדגיש את הכותרת):

         קצת היסטוריה

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s