בית הדין הגבוה מדי

תחילת אוקטובר 2005, חודשיים לאחר ההתנתקות, העם מלקק את הפצעים שהביאה עליו ממשלת המושחתים של שרון, אולמרט, פרס ואחרים, העונש עוד בדרך אך השאלות כבר נשאלות. מתחיל החיפוש של האחראים בפשע שנעשה ובמצבה העגום במדינה.

באותם הימים בעיתון "מקור ראשון" פורסם גיליון מיוחד של היומן המוקדש לבית המשפט העליון ולאהרן ברק שישב אז בראשו – והוא אקטואלי גם היום. אפשר למצוא בו תשובות לשאלות רבות שנשאלו בימים ההם וגם לאלה שנשאלות כעת.

קבוצה מאורגנת, סגורה, הדומה מאוד לארגון מחתרתי, בעורמה ובתחבולות שלא היו מביישות ארגוני הפשע הגדולים והחזקים ממנה, השתלטה על המערכת המשפטית בישראל. הם סילקו את כל האלה שעמדו בדרכם, בחרו כמה חוקים של הכנסת המתאימים להם – הכריזו עליהם כי על חוקי היסוד – והתחילו לנצל אותם להשתלטות על המדינה כולה. הפוטש של אהרון ברק וחבריו היה מלווה ב"משפטיזציה" של המנגנון הממשלתי כולו (בעזרה פעילה של הקרן לישראל החדשה שהופיעה בארץ במקביל להופעתו של אהרון ברק על הבמה הציבורית) – היא כוללה הכנסת "היועצים המשפטיים" מטעמם לכל מקום האפשרי והפיכתם למנהלים האמיתיים של המקום. בלי אישורם לא הייתה יכולה להתבצע שום פעולה בכל הרמות. כל המדינה הפכה שבוייה בידי "שליטי החוק". עוד ידברו וייכתבו על זה.

אוסיף קטע קצר ממאמרו של עו"ד אביגדור פלדמן "פחד ותיעוב במערכת המשפט" על ספרו של עו"ד דניאל פרידמן "הארנק והחרב: המהפכה המשפטית ושִברה" שיצא לאור ב- 2013

"… דניאל פרידמן דוהר על סוסו כמיכאל קולהאס בן ימינו. סיבותיו לכאורה ידועות והוא אינו מסתיר אותן, אך הן מסתוריות ועמוקות ככל תאווה אנושית קיצונית. פרידמן כמו אומר למערכת המשפט – לקחתם לי סוס, ואני אקח מכם את ממלכתכם הנוחה, המדושנת, ואבעיר את המועדון עד לאפר.

מאחורי גבו מציצה המחתרת הנרדפת של הלוחמים בכנופיית שלטון החוק: אריה דרעי וחברו הטוב חיים רמון, אביגדור ליברמן רוני בר־און, דרור חוטר ישי, יעקב נאמן, אריאל שרון ובניו, ובראש ובראשונה – אהוד אולמרט, שמינה אותו לשר המשפטים.

הספר מקבל ממדים אפיים כאשר פרידמן מזהה תבנית עתיקת יומין, ולפיה בצמרת עולם המשפט פועלת חבורת קושרים, הקוראת לעצמה בשם "חבורת שלטון החוק סוד מוחלט בהחלט". החבורה פועלת לסילוק כל שר משפטים (רמון, נאמן), יועץ משפטי (בר־און), ראש לשכת עורכי הדין (חוטר ישי), המעזים לצאת נגד האקטיוויזם השיפוטי האימפריאלי ואשר לא הגיעו מהמועדון הסגור שהוקם בטקס חשאי בחדר סטודנטים דל באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה–50. טקס שהוקם על ידי ברק, חשין, זמיר ויצחק אנגלרד, שנשבעו בברית דמים, כי רק הם ומי שהם יקבלו למסדר החשאי ימלוך בפרקליטות או בבית המשפט העליון.

בסיפור יש אלמנט דיקנסי טראגי: גם פרידמן הצעיר היה בחדר הזה (למרות מראהו החסר גיל, פרידמן הוא בן 78), אך סירב לערבב את דמו בדמו של מישאל חשין וללמוד בעל פה את עבודת הדוקטורט של ברק "אחריות שילוחית וטובת המעביד". לכן הודר מן הטקסים החשאיים, שבהם התקבלו למסדר של כנופיית שומרי החוק דמויות נוספות כבייניש וארבל.

האם זוהי נקמת הבן האובד, שנטרקה בפניו הדלת? נראה שלא. לפחות על פי הספר, עוד בשנות ה-80 הוצע לפרידמן כיסא בבית המשפט העליון, והוא סירב. נראה שגם הוא משתייך לאלה שאינם מצטרפים למועדון אשר מסכים לקבל אותם…."

ולא לעניין בכלל – רק להשכלה הכללית, מוסיף קטע מוויקיפדיה על המושג "פשע מאורגן":

"… החוק האמריקאי מגדיר פשע מאורגן כ"פעילויות הלא-חוקיות של… התארגנויות מסודרות וממושמעות…" ארגוני פשע שומרים על חשאיות פעילויותיהם האסורות… כדי שארגוני פשע ישגשגו, נדרשת מידה של שיתוף פעולה מהחברה בה הם פועלים. לכן, בדרך כלל יש צורך להשחית חלק מהחברים המכובדים בחברה, בדרך כלל על ידי שוחד, סחיטה, ויצירת יחסים סימביוטיים עם עסקים לגיטימיים. אנשים במערכת המשפט, כוחות המשטרה ומחוקקים הם מטרה מועדפת לשליטה על ידי הפשע המאורגן…"

אציג כאן את העמוד הראשון הסרוק של היומן, כל יתר המאמרים תוכלו לקרוא בבלוג השני.

תמונה: "זכרו את 9 בנובמבר 1923". בול תעמולה שהוציא השלטון הנאצי ב-1935 לזכר הפוטש /ויקיפדיה/. 

קישור להמשך:

http://zfonim.blogspot.co.il/2018/04/blog-post.html  

אותו הנושא:

המאפיה המשפטית בפעולה

פורסם ב- 25 בינואר2017

בית המשפט העליון: נקודות מבט

פורסם ב- 6 באפריל 2016

אהרן ברק: פרופיל איש ציבור

פורסם ב- 21 במאי 2015

האליטה באולימפוס (קישורים מעניינים 9)

8 בספטמבר 2012

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים, צדק, חוק ומשפט, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על בית הדין הגבוה מדי

  1. davidishshalom1 הגיב:

    בגץ דוחף את המדינה למדינת כל אזרחיה וכל שונאיה וכל מסתנניה. אם הכנסת והממשלה לא ישימו סוף להשתלטות העוינת של בג"ץ, זה סוף החזון הציוני. עת למעשים – חוק יסוד החקיקה המונע מהעליון לבטל חוקי הכנסת, להתערב בעניינים פוליטיים הנתונים לסמכות הממשלה, האוסר על בג"ץ להוציא צווי ביניים ביחס לרשות המבצעת וכ"כ צווי עשה וזכות העמידה רק לנפגעי עברה. אחרת הכל אבוד. הם לא בולמים את האויב הפנימי ואחראים להולכתנו לחורבן. דוד איש שלום, המטה בליכוד למאבק בדיקטטורה השיפוטית וגרורותיה בכל זרועות השלטון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s