מי אוהב נמושות?

זה לא משהו חדש, לאורך היסטורית האנושות תמיד נשמר הכלל: עולם לא אהב את הנמושות, פחדנים, בורחים מהתמודדות עם האויב או סכנה אחרת – בדרך כלל הם היו מובסים בשדה הקרב ובסופו של דבר נעלמים. מדינתנו הקטנטונת לפני ואחרי הקמתה  התמודדה עם כוחות גדולים בהרבה ממנה ותמיד יצאה מהמאבק כשידה על העליונה.

לפני קצת יותר מחמישים שנה האויב הערבי העמיד בכל גבולותיה מאות אלפי חיילים – צבאות מדינות השכנות וגם תגבורת ממדינות ערביות רחוקות יותר, סגר את הנתיבים הימיים – מבצע חנק ואחריו השמדה. בואו ננסה להשוות את הכוחות והתוצאות.

ישראל: אוכלוסייה – בסביבות שתיים וחצי מיליון יהודים, מדינות השכנות שהיו בטוחות בהצלחת מבצע השמדת ישראל – אוכלוסייתן גדולה (סדר גודל) פי עשרים, צבאות – כנראה בהתאם

המלחמה החלה ב- 5 ביוני 1967 והסתיימה אחרי שישה יומים. התוצאות: בחזית המצרית חיילי צה"ל הגיעו לשפת תעלת סואץ, בחזית הירדנית שוחררה כל ארץ ישראל המערבית, כולל מזרח ירושלים, בחזית הסורית שוחררה רמת הגולן.

מבחינה מספרית:

לצה"ל היו כ-780 הרוגים, כ-2590 פצועים, 15 חיילים בשבי

לצבא מצרים היו בין 10,000 ל-15,000 הרוגים ועשרות אלפי שבויים שרובם שוחררו עוד לפני הפסקת האש, בסוף נשארו כ- 6500 שבויים

לצבא סוריה היו יותר מ- 700 הרוגים, כ-1,250 פצועים ו- 360 שבויים

לצבא ירדן – כ-780 הרוגים  וכ-3,000 פצועים

לצורך המחשה – סרטון האנימציה:

מלחמת ששת הימים – באנימציה

The Jewish Story – In Animation

אחרי מלחמת ששת הימים כל העולם (חוץ מ"בני דודינו הערבים" ובעלי בריתם) חגג את ניצחונה של מדינה קטנה אך אמיצה על הברית מדינות ערביות  גדולות וחזקות ממנה.

עברו קצת יותר מחמישים שנה, במשך השנים הללו ישראל הלכה והתפתחה, צה"ל התחזק והתעצם  – ומה קבלנו? כמה דוגמאות:

  • במלחמת לבנון השנייה (קיץ 2006) נורו לעבר יישובים ישראליים כ- 5000 טילים מסוגים שונים, הנהגה המדינית והפיקוד העליון של צה"ל היו חסרי אונים – הם לא ידעו מה לעשות. ארגון הטרור חיזבאללה הפך מארגון קיקיוני לאחד הכוחות הדומיננטיים במזרח התיכון.

אחרי ההתנתקות והשתלטות החמאס על רצועת עזה החלה מלחמה בלתי פוסקת בדרום הארץ, היו כמה "מבצעים" של צה"ל נגד החמאס. תמונת מצב בדרום בשנים האלה אפשר לראות בתאור שפורסם באתר NRG:

דוגמת "מלחמה נגד הטרור":

במבצע "צוק איתן" (שר הביטחון בוגי יעלון, רמטכ"ל בני גנץ) אחרי השלב הראשון – כניסת צה"ל לרצועה נוצר הרושם שפיקוד עליון בצה"ל לא יודע מה לעשות, ואז הם התחילו להפחיד את הממשלה. דיווח באתר     "mako" (צילומי מסך):

הקישור:

https://www.mako.co.il/news-military/security/Article-a0440af6f07a741004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=786102762

תאור מעניין יותר של אותם האירועים  הציגו אז באתר "ערוץ 7":

עוד קטע מאותה הכתבה:

הקישור:

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/282593  

במבצע "צוק איתן" צמרת המדינית והצבאית בישראל נראתה כאוסף נמושות המפחדות מהצל של עצמן – אהבה גדולה לצד הישראלי במישור הבינלאומי היה ממש קשה למצוא. נכון, זה היה בתקופת שלטון ממשל אובמה באמריקה שהפיץ את שנאתו לישראל ימים ולילות לכל העולם, אך חוץ מזה, מי אוהב נמושות?

מאז המצב "השתפר" לרעה: את רמטכ"ל הכושל בני גנץ החליף רמטכ"ל כושל עוד יותר, בוגרי "קרן ווקסנר" שמשרתת את השירותים החשאיים של "ידידינו מעבר לים" השתלטו על התפקידים החשובים במטה הכללי והרושם הוא שהמטה הכללי החדש שממשלת נתניהו הולכת למנות יהיה כשל עוד יותר – אך ממשל אובמה כבר שנתיים איננו – ובחצי השנה האחרונה בחזית עזה הם עשו הכל כדי לא להילחם בתרוצים שונים.

להבין את זה אי אפשר – הרי הם אנשים בעלי רמה שכלית גבוהה, שנים רבות הם הגדישו להגנת מדינת ישראל, אומנם הקרן החדשה וקרן ווקסנר העבירו אותם שטיפת מוח רצינית  אך היגיון כלשהו היה צריך להישאר אצלם?

נקודה חשובה: מולנו אויב אכזרי אך חכם וערמומי שלא משתמש במסגרות קבועות לפעילותו – הוא משנה אותן בקלות לפי המצב בשטח או התגובה הצפויה ובשני העשורים האחרונים אחרי הסכמי אוסלו הוא תמיד מנצח. יש להם מנטליות של טורפים והטורפים הם בדרך כלל בעלי אינטליגנציה גבוהה  – בנוסף ליחידות צבא סדירות הם בנו צבא שלם של נשים ונערים השותפים מלאים לפעולות המלחמה נגדנו שהפכו כבר מזמן לחוד החנית במלחמה הזו וצה"ל "ההומני" לא נלחם בהם בכלל, אף שאת האויב  בעת המלחמה חייבים להשמיד בכל דרך האפשרית מבלי להתייחס למינו או לגילו.

לפני כשלוש וחצי שנים באתר "ערוץ 20 " ואתרים אחרים פורסמה כתבה חשובה המראה איך מתייחסים היום לצה"ל צבאות המערב. לאור חשיבותה מפרסם את כולה בצילומי המסך (וגם את הקישור):

הקישור:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4670614,00.html 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו, בבקשה, בתגובה – הכל יתפרסם

נושא דומה:

מינוי הרמטכ"ל: הסיכום

פורסם ב- 21 באוקטובר 2018

צה"ל: הקרן החדשה וקרן ווקסנר

פורסם ב- 9 באוקטובר 2018

על החמאס, עפיפוני התבערה והפיקוד העליון בצה"ל

פורסם ב- 23 ביוני 2018

סיפורו של הפצ"ר

פורסם ב- 19 באוקטובר 2017

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואלי, במדינת החלמאים, קישורים מעניינים, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מי אוהב נמושות?

  1. אזרח הגיב:

    המחדל אינו של צה"ל בלבד אלא של ממשלת ישראל שמינתה רמטכ"לים לא-מתאימים כ-גנץ ואייזנקוט. וזה בנוסף לפצ"ר שמאלן-הומו שמכתיב נורמות ששום צבא לא יכול להתנהל על פיהן.
    גנץ הוא בעלה של פעילת שמאל-קיצוני, "נשות מחסום ווטש" וזו עובדה שהיתה חייבת להיות ידועה למי שמינה אותו. את האמירות של בכירי המטכ"ל בצוק-איתן, שכניסה לעזה תערער יחסים עם ירדן ומצרים צריכות יש לחקור בועדת חקירה. ממתי תפקידם להיכנס להפחדות על 'סיכונים מדיניים'?
    היו לנו כאן שני רמטכ"לים חסרי חוליות נעדרי-אומץ. כל הצבא לצערנו, נראה היום כך. לא רחוק מהביטוי הלא מחמיא צבא של 'בחורות'. העיקר שיש לנו יחידות מעורבות של גברים ונשים. זה לא יתרום להגנה על המדינה אבל אולי לפחות זה יתרום לריבוי הטבעי במדינה. גם זה משהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s