המאמר של קרולין גליק נכתב כנראה מיד לאחר ההתנתקות (אין לי תאריך) ופורסם ב-"מקור ראשון", אך הנושא העיקרי שלו הוא "מלחמת אוסלו 2" – "האינתיפאדה" של סוף ספטמבר 2000 (בזמן ממשלת "השלום" של אהוד ברק). להגיד את האמת – המאמר היה מיועד לבלוג "מיומנו של זקן השבט 2" כמסמך היסטורי, עברתי עליו ופתאום ראיתי עד כמה הוא אקטואלי כעת כאשר סבב נוסף של 
"מלחמת אוסלו" מתרחש מול עינינו ואנו מרגישים ממש איך קבוצה קטנה בממסד השמאלני שמינתה את עצמה, בעזרה הפעילה של ארגונים אנטי ישראליים, לצמתים החשובים במערכת המשפטית, מערכת אכיפת החוק ובתקשורת ומסוגלת לסרס את כל מהערכת השלטונית בארץ. זו הסיבה שאני מפרסם את המאמר כאן בבלוג המיועד לאקטואליה.
מיומנו של זקן השבט 
אכן קרולין גליק המוכשרת מתארת ביד אמן את הדיקטטורה הסמויה הרודה בעם, לא רק בגופו אלא גם ברוחו, עד כי הציבור הרחב שנמק מזדוניותה, הנפשעת של הדיקטטורה אפילו מתקשה לתאר לעצמו מה היא מעוללת לו ואפילו מתקשה להעלות על דעתו שקיימת כאן דיקטטורה. מאמר שיש חובה ללמדו, ולהסיק ממנו את כל המסקנות, כדי להילחם במפלצת האנטי אנושית, האנטי ציונית, האנטי לאומית ושדוחפת אותנו לתהום, אם לא נצליח להדבירה בטרם עת.