Wake up, you're at war
בתקופה האחרונה לא עובר יום ללא איזה אירוע ביטחוני שחלקם הגדול מושתקים ע"י מערכות התעמולה של מדינת היהודים. הם מנסים להתעלם מבעיות הביטחון, כי הן תוצאות מחדלים או תוצאת פעילותם של הגופים החתרניים, העוינים את המדינה היהודית – ומערכות התעמולה תמיד לצידם. רק אם יש נפגעים – כמעט בלתי אפשרי להעלים את האירוע
זה לא חדש. כבר שלושים שנה אחרי הסכמי אוסלו ב"מזרח התיכון החדש" של שמעון פרס לא היה אפילו יום אחד של שלום. בדרך כלל מאשימים את הצד הערבי. הם גם מסיתים וגם רוצחים, הם פוגעים בכל דבר שקשור לנו, אם הם רק יכולים: חבלה, גנבות, רצח, אונס. אם הם רק יכולים? מי נותן להם את היכולת? איך לא – כל המוסדות הביטחון והצדק של מדינת היהודים מנוטרלים ועושים בדיוק את ההיפך מתפקידם המוצהר, אפילו במקרה של רצח יהודי – באופן אוטומטי בשלב הראשון המשטרה מצהירה שהיא בודקת את "הרקע" ומוציאה "צו איסור פרסום". אחרי פרק זמן "סביר" כאשר הסיפור נשכח – יוצאת האמת לאור. נשתדל להתייחס לכל זה, אך קודם בואו נעבור מספר אירועים של הימים האחרונים – הם יתנו לנו תמונת מצב שכל כך מנסים להסתיר.
מפורום סקופים של רוטרנט:
כתבה ב"ישראל היום:
הקישור:
https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/6159252
סיפורים מפיגוע בירושלים וחקירת הלוחמים:
סליחה שחיסלנו: סרטון מעניין בטוויטר של נערה ירושלמית
תגובת משרד המשפטים ועוד ציוץ מטוויטר:
הודעה סופית אחרי סערת הזעם הציבורי:
נסיים את הנושא בקריקטורה של גיא מור שפורסמה בעקבות סיפור חקירת הלוחמים:
עוד מספר אירועים שלא כל כך מדברים עליהם. נתחיל מתקיפת מסגרים יהודים ע"י הערבים באתר בנייה ברעננה:
אך הגיהינום האמיתי הוא בערי הנגב ובערים מעורבות: לוד, רמלה, עכו, יפו – שם השתוללות הערבים נמשכת בלי הפסקה בלי התערבות הממשית של כוחות הביטחון.
לילות בבער שבע. תתארו את הרגשת אישה ההולכת הביתה ברחוב ריק בלילה וערבי ברכב מטריד אותה כל הדרך:
לילות בלוד:
ציוצים של SAHER הראשון על המיליציה ערבית בנצרת:
מיליציה ערבית בג'נין:
Saher על המצב הביטחוני:
הפגנת תושבי הנגב המופקרים:
לסיום הפרק: אזעקת אמת:
התמונה הכללית שראינו – תמונת המחדל שנוצר תוך החודשים ספורים, אחרי הרכבת הממשלה שעשתה את כל הטעויות האפשריות כדי להרוס הכל שנבנה בשנות הקיום של המדינה היהודית שכל כך רבים הקריבו את החיים בעדה
המדינה בוערת ואין מי שיגן עליה
מיומנו של זקן השבט 
אתה מתאר כאילו כל הטירלול והטרור שאנו רואים התחיל בתקופת ממששת בנט ולא היא! נתניהו הוא הנושא העיקרי באשמת הסגרת מדינת ישראל לידי אויביה והממשלה החדשה רק הולכת בדרכי קודמותיה. גישתך הפוליטית החד צדדית והתעלמותך מאחריות נתניהו למתרחש, רק מורידים את ערך מאמריך, לצערי הרב.
תגובה מעניינת. בהמון דוגמאות אני מתאר את המצב הנוכחי, שהוא מצב מלחמה ממש, מלחמה נגד היהודים בכל מקום האפשרי, הפקרות כללית בבאר שבע, לוד, רמלה, עכו, יפו – כי אין מי שיגן על היהודים. ואתה כותב על ביבי. בתקופת ממשלות שלו גם חגג הפשע הערבי, אך הם ידעו שעונש יגיע. כעת הם יודעים טוב שהם בעלי הבית ולא הטמבלים שנכשלו בכל דבר ומובילים את המדינה להתרסקות
שנאת ביבי זו מחלה, תוצאת שטיפת המוחות המתמדת בעשור האחרון. אצל רבים זה כמו מחלת כלבת – הם כבר לא יצאו מזה, אך אני מקווה שרבים, המסגלים לחשוב, ינסו להשוות מצב של היום ומצב שהיה לפני כשנה. הבדל עצום: אז היה ביטחון בכל התחומים וכעת ערבים כבר מריחים את חורבנה של המדינה היהודית
אפרו פו ביבי – תקרא את הכתבה "טוב יותר לאבד עם החכם מלמצוא עם הטיפש" – מקווה שהיא תענה לך על רוב אי הבנות
אכן המצב הורע. העובדה שקיומה של הממשלה תלויה במנסור עבאס מאפשרת לערבים לעורר מהומות ופרעות שלא ראינו כדוגמתן בעבר. בנט הבטיח ימינה מהליכוד? הלוואי והוא היה ימין רק כמו הליכוד.
פינגבאק: מסיפורי סוף חודש שבט | מיומנו של זקן השבט